רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ב · פסוק א
וְיָצַק וְנָתַן וֶהֱבִיאָהּ מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרָה בְּזָר. הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ב':א'). וְצָרִיךְ שֶׁנְּבָאֵר שֶׁאֵין מִצְוַת כְּהֻנָּה מַתְחֶלֶת בַּקְּמִיצָה, שֶׁהֲרֵי הַגָּשָׁה קוֹדֶמֶת לַקְּמִיצָה וְהִיא פְּסוּלָה בְּזָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ויקרא ב':ח') "וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ", וְאח"כ "וְהֵרִים הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ" (ויקרא ב':ט'), שֶׁהוּא הַקֹּמֶץ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן הוּא מַגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית ואח"כ קוֹמֵץ. וְכָךְ שָׁנִינוּ (קידושין לו), הַסְּמִיכוֹת וְהַתְּנוּפוֹת וְהַהַגָּשׁוֹת וְהַקְּמִיצוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲנָשִׁים וְאֵין נוֹהֲגוֹת בַּנָּשִׁים. וְאָמְרוּ, הַגָּשׁוֹת דִּכְתִיב "זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא ו':ז') וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. א"כ הַהַגָּשָׁה בִּבְנֵי אַהֲרֹן הִיא. אֲבָל מָה שֶׁאָמְרוּ (מנחות ט) "מִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה" כַּוָּנָתָם כִּי מִקְּמִיצָה זוֹ הַכְּתוּבָה בַּפָּסוּק הַזֶּה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לֹא בַּדְּבָרִים שֶׁהִקְדִּים הַכָּתוּב בְּכָאן לַקְּמִיצָה, שֶׁהֲרֵי בְּפָרָשָׁה זוֹ הִזְכִּיר יְצִיקָה וּנְתִינַת לְבוֹנָה וַהֲבָאָה אֶל הַכֹּהֵן וּקְמִיצָה, וְלֹא הֻזְכְּרָה כָּאן הַגָּשָׁה אֶל הַמִּזְבֵּחַ, נִמְצָא שֶׁכָּל הָאֲמוּרִין כָּאן קֹדֶם קְמִיצָה כְּשֵׁרִין בְּזָר, שֶׁהֵם יְצִיקָה וּבְלִילָה וַהֲבָאָה: