רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק יד
מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה בָּחַר הַכָּתוּב בִּשְׁנֵי הַמִּינִים הָאֵלֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁהֵן מְצוּיִין וּקְרוֹבִים לְהִתָּפֵשׂ יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ויקרא רבה כז ו), "שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים", שֶׁיַּקְרִיב מִן הַגְּדֵלִים עַל אֲבוּסוֹ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָשֵׂאת כֵּלָיו תִּלְיוֹ וְקַשְׁתּוֹ לָצוּד צַיִד לְהָבִיא. אֲבָל רָצָה בַּתּוֹרִים הַגְּדוֹלִים בַּעֲבוּר פְּרִישׁוּתָן וְהִדָּבְקָם, כַּיָּדוּעַ מֵהֶם שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָבַד בֶּן זוּגוֹ לֹא יִדְבַּק בְּאַחֵר לְעוֹלָם, וְכֵן יִשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא יִדְבְּקוּ בְּאֵל אַחֵר לְעוֹלָם. אֲבָל הַיּוֹנִים קַנָּאִים מְאֹד, וּבְקִנְאָתָם יִתְפָּרְדוּ וְיַחֲלִיפוּ, עַל כֵּן לֹא בָּחַר בָּהֶם אֶלָּא הַקְּטַנִּים קֹדֶם שֶׁיִּזְדַּוְּגוּ, כִּי הַיּוֹנָה בְּקַטְנוּתָהּ אָז תּוֹפֶסֶת אַהֲבָה בְּקֵן גִּדּוּלֶיהָ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעוֹפוֹת. וְהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי כָל הָעוֹפוֹת אִם יִגַּע אָדָם בַּקֵּן שֶׁלָּהֶם לָקַחַת מִשָּׁם אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים יַעַזְבוּהוּ וְלֹא יְקַנְּנוּ בּוֹ לְעוֹלָם, וְהַיּוֹנָה לֹא תַּעַזְבֶנּוּ בְּשׁוּם עִנְיָן, וְכֵן יִשְׂרָאֵל לֹא יַחֲלִיפוּ בּוֹרְאָם וְתוֹרָתוֹ לְעוֹלָם, אֶלָּא אוֹ יְהוּדִי אוֹ צָלוּב (שמות רבה מב ט). וְלֹא בָּחַר בַּתַּרְנְגוֹלִים לְזִמַּת זְנוּתָם. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מו) כִּי הַטַּעַם בְּהַקְרָבַת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרִים וְאֶפְרוֹחֵי הַיּוֹנִים כִּי הוּא הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהַגָּדוֹל בַּיּוֹנִים אֵין עֲרֵבוּת בּוֹ. וְאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי קְטַנֵּי הַיּוֹנִים כִּמְעַט שֶׁאֵין רְאוּיִין לַאֲכִילָה מִפְּנֵי רֹטְבָא עוֹדְפָנִית שֶׁבָּהֶם, אֲבָל אִם נָחוּשׁ לְטִבְעָם בַּאֲכִילָה יִתָּכֵן שֶׁנִּבְחֲרוּ לִסְגֻלָּתָם כִּי הַתּוֹרִים סְגֻלָּתָם חִדּוּד הַשֵּׂכֶל, וְאֶפְרוֹחֵי הַיּוֹנִים סְגֻלָּתָם לְתוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה בִּמְבֻטְּלֵי הָאֵיבָרִים כְּפַלְגָּס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: