רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק ה
וְשָׁחַט וְהִקְרִיבוּ הַכֹּהֲנִים מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר. וְהִקְרִיבוּ זוֹ קַבָּלָה, וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בִּבְנֵי אַהֲרֹן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא א':ה'). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, אֶלָּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (תורת כהנים פרשה ד ד) "וְהִקְרִיבוּ" זוֹ קַבָּלַת הַדָּם, שֶׁאֵין לְשׁוֹן "וְהִקְרִיבוּ" קְרִיבַת הַדָּם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא הַהוֹלָכָה, אֲבָל הוּא לְשׁוֹן קָרְבָּן, שֶׁיַּעֲשׂוּ מִן הַדָּם קָרְבָּן וְהוּא לְקַבְּלוֹ וּלְזָרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי הִזְכִּיר בְּבַעַל הַקָּרְבָּן הֲבָאָה וּסְמִיכָה וּשְׁחִיטָה, וְאַחֲרֵי הַשְּׁחִיטָה הִזְכִּיר "בְּנֵי אַהֲרֹן" מִיָּד, אִם כֵּן אַף הַקַּבָּלָה עַצְמָהּ מִצְוַת כְּהֻנָּה וְאֵינָהּ אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, וְכָל שֶׁכֵּן הוֹלָכָה וּזְרִיקָה. וְעוֹד שֶׁהוֹלָכַת הָאֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ פְּסוּלָה בְּזָר, שֶׁכָּךְ דָּרְשׁוּ (זבחים ד) "וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה" (ויקרא א':י"ג), זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. אִם כֵּן אַף הוֹלָכַת הַדָּם צְרִיכָה כֹּהֵן בְּכִהוּנוֹ: