רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק יז
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, יֵשׁ בְּכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ (תהלים פט כח), וְכֵן בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד כב), מֶלֶךְ הַיֹּצֵא מִמֶּנּוּ הוּא יְהוֹשֻׁעַ, כֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה, נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם. וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, אוֹתָם הַמְנֻגָּחִים הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהֲרָגָם יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם. וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה, הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ח י) וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וְכַמָּה אֲלָפִים נִמְנוּ שָׁם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ל"ג:י"ז). וְהִנֵּה הַכָּתוּב מְבֻלְבָּל מְאֹד בַּפֵּרוּשׁ הַזֶּה, כִּי קַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו כִּנּוּי לִבְכוֹר הַשּׁוֹר, שֶׁהוּא יְהוֹשֻׁעַ, וְאִם כֵּן אֵיךְ יְנַגַּח בָּהֶם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁהֵם הֲרוּגֵי גִּדְעוֹן. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (ברכה שנג), לְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ לָנוּ כַּמָּה הָרַג יְהוֹשֻׁעַ בַּכְּנַעֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, הַכֹּל קל"ה אֶלֶף, לְכָךְ נֶאֱמַר וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. וְכַוָּנָתָם בָּזֶה לִדְרֹשׁ כִּי גַּם בָּהֶם יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ רֶמֶז לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמַר שֶׁאַפְסֵי אָרֶץ אֵלֶּה שֶׁיְּנַגַּח הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג אֶפְרַיִם, הוּא יְהוֹשֻׁעַ, וְהֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג מְנַשֶּׁה אַחֲרֵי כֵן, שֶׁכֻּלָּם הֲרָגָם יְהוֹשֻׁעַ, וּבְנֵיהֶם הַקָּמִים אַחֲרֵיהֶם הָרַג מְנַשֶּׁה בִּקְצָתָם אֲלָפִים. וְכֵן שָׁנוּ שָׁם, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, וְכִי מָה כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲלֹא לֹא כָּבַשׁ אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מֶלֶךְ, מְלַמֵּד שֶׁכָּבַשׁ מְלָכִים וְשִׁלְטוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְכִי מָה אֲרָצוֹת כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲלֹא לֹא כָּבַשׁ אֶלָּא פַּרְטוּם (חלק) זֶה קָטָן, אֶלָּא כָּל מְלָכִים שֶׁשִּׁעְבֵּד הָיוּ מְלָכִים וְשִׁלְטוֹנוֹת. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כִּי בַּעֲבוּר שֶׁבֵּרַךְ יוֹסֵף בַּתְּבוּאוֹת דִּמָּה אוֹתוֹ לְשׁוֹר, כִּי וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר (משלי יד ד), וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לַבְּכוֹר אֲשֶׁר יוֹלִיד הֲדַר מַלְכוּת, יִרְמֹז לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְבֵית יוֹסֵף וְיִהְיֶה לוֹ גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו שֶׁל שׁוֹר הַנִּזְכָּר, וּבְקַרְנָיו יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְאָמַר כִּי קַרְנָיו שֶׁהֵם שְׁנַיִם הֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה, הַקֶּרֶן הַיָּמִין לְאֶפְרַיִם וְהַשְּׂמֹאל לִמְנַשֶּׁה. וְהִנֵּה הִזְכִּיר בְּבִרְכָתוֹ שֶׁהָיוּ לִרְבָבוֹת וְלַאֲלָפִים, כְּטַעַם רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר י לו):