רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק יב
יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, יִקְרָא לְבִנְיָמִין יְדִיד ה', יֹאמַר בִּנְיָמִין שֶׁהוּא יְדִיד הַשֵּׁם יִשְׁכֹּן בְּאַרְצוֹ לָבֶטַח עַל הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם יִהְיֶה חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיָּמִים וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְצוֹ. וּבֵין כְּתֵפָיו, יִרְמֹז לְמָה שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ (זבחים נד). וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן עַל בִּנְיָמִין, וְיִהְיֶה זֶה לָבֶטַח לְבִנְיָמִין, שֶׁיִּבְטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, וְהוּא יִהְיֶה חוֹפֵף וּמֵגֵן עַל בִּנְיָמִין כָּל הַיּוֹם, וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְּעֵת צָרָה, וּבֵין כְּתֵפָיו שֶׁל בִּנְיָמִין יִשְׁכֹּן לָעַד. וּמִכָּאן נִקְרָא שְׁלֹמֹה יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה' (שמואל ב יב כה), וּבָנָה יְדִידוּת מִשְׁכְּנֹתָיו כַּאֲשֶׁר נִקְרָא שְׁלֹמֹה גַּם כֵּן, לוֹמַר שֶׁמִּדָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּשָׁלוֹם, וּלְפִיכָךְ נִכְתַּב בְּהֵ"א. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁל ר' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, אָמַר לוֹ הקב"ה הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כְּשֵׁם כְּבוֹדִי אֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי, דִּכְתִיב (מלכים א ה כו) וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וְלֹא פֵּרֵשׁ, וְהֵיכָן פֵּרֵשׁ, לְהַלָּן (שם ג כח), כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְגוֹ'. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּרְמֹז בִּשְׁלֹשׁ הַשְּׁכִינוֹת הַלָּלוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִקְדָּשִׁים, יֹאמַר בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב ז א) וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת; וְאָמַר עַל בַּיִת שֵׁנִי חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה בּוֹ הַשְּׁכִינָה רַק הָיְתָה מְכַסֶּה וּמְגִנָּה עָלָיו, אוֹ חוֹפֵף מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהֻזְכַּר בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת; וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה' (ירמיהו ג יז). וְעַל דֶּרֶךְ זֶה נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (ברכה שנב):