רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק ז
וְזֹאת לִיהוּדָה, וְכֵן אָמַר לִיהוּדָה שֶׁיִּחְיֶה וְלֹא יָמוּת, וְהוֹסִיף לוֹ עוֹד שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, דַּעַת רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על דברים ל"ג:ז'). וְזֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן עַל פֵּרוּשֵׁנוּ, כִּי אֵין יְהוּדָה בַּכָּרֵת הַזֶּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו כֵּן כַּאֲשֶׁר לֹא הִזְכִּיר זֶה בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים. אֲבָל הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר לִיהוּדָה. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יִחֵד הַמִּדָּה הַזֹּאת לִיהוּדָה בַּעֲבוּר כִּי לָהֶם הַמִּלְחָמָה וּמִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת לְעוֹלָם, וְהִיא הָעֵזֶר מִצָּרָיו, וְהוּא סוֹד הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (א יח) לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, כִּי הוּא הַקֶּשֶׁת הַנִּרְאֶה בֶּעָנָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית ט יז) זֹאת אוֹת הַבְּרִית:
שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, יִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּצֵאתוֹ לַמִּלְחָמָה, כִּי הוּא יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ שֶׁיִּלָּחֵם בְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן אָמַר יַעֲקֹב (שם מט ח) יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ:
וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, שֶׁיָּשׁוּב לְשָׁלוֹם. יָדָיו רָב לוֹ, יִהְיוּ יָדָיו רַב לוֹ, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְעֵזֶר אַחֵר זוּלָתִי עֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁיַּעֲנֵהוּ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּכָל הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים ל"ג:ז'), וְכֵן דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים. וְעַל דַּעְתִּי עוֹד יִרְמֹז לְמִלְחַמְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַכְּנַעֲנִי, שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יְהוּדָה יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה (שופטים א ב), וְאָמַר יָדָיו רָב, שֶׁיִּקַּח מִצָּרָיו וְיִכְבֹּשׁ מֵהֶם אֲרָצוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ בְּנַחֲלָתוֹ, יִרְמֹז שֶׁיַּנְחִיל מִנַּחֲלָתוֹ לְשִׁמְעוֹן אָחִיו, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יט ט) מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם. וְהִנֵּה הִזְכִּיר שִׁמְעוֹן בְּרֶמֶז עִם יְהוּדָה: