רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק ה
וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ רָמַז אֶל הַשֵּׁם הַנִּזְכָּר שֶׁהָיָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹתָם יְשָׁרִים וְנֶאֶסְפוּ כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד. וְגַם זֶה הַכָּתוּב דָּבוּק, וְהַטַּעַם כִּי יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ תָּמִיד, הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה תִּהְיֶה יְרֻשָּׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב לַעֲדֵי עַד, לֹא נַחֲלִיף וְלֹא נָמִיר אוֹתָהּ לְעוֹלָם. וְיֹאמְרוּ שֶׁהָיָה הַשֵּׁם לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁינוּ זְקֵנֵינוּ וְשׁוֹפְטֵינוּ וְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּנוּ יַחַד קִבַּלְנוּ מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ לְדוֹר וָדוֹר, וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִין לִשְׁמֹר תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְעוֹלָמִים. וְזוֹ הַמִּצְוָה הוּא דִּבּוּר אָנֹכִי, וְהִיא קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שָׁם (שמות כ ב). וְהִנֵּה הִזְכִּיר הַתּוֹרָה בִּכְלָל וּמַלְכוּת שָׁמַיִם בִּפְרָט, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם כּוֹפֵר בע"ז וּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְרָמְזוּ כִּי הֵם וְרָאשֵׁיהֶם קִבְּלוּ מַלְכוּת שָׁמַיִם מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְרָאוּ שֶׁהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, וְהַתּוֹרָה קִבְּלוּ מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם לְהַאֲמִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יְצַוֶּה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ (דברים ה':כ"ד) וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ בָּרוּר וְנָכוֹן בַּכָּתוּב הַזֶּה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁהִזְכִּירוּ בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה ל"ב), אֶלָּא מַלְכֻיוֹת תְּלָתָא הוּא דְּהָוְיָן, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד (שמות טו יח), ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ (במדבר כג כא), וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי (ברכה שמו), מוֹשַׁב זְקֵנִים בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מִשְׁתַּבֵּחַ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אֲסִיפָה אֶלָּא זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא טז) אֶסְפָה לִי וְגוֹ'. יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת וְלֹא כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (עמוס ט ו) הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וְגוֹ'. וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה (במדב"ר טו יח) נָמֵי אָמְרוּ כִּבְיָכוֹל כִּסְאוֹ מְבֻסָּס לְמַעְלָה בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת, לְכָךְ נֶאֱמַר הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, וְכֵן וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם וְגוֹ'. וְגַם זֶה עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, יִדְרְשׁוּ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁנִּתְאַסְּפוּ וְיַחְדָּו כֻּלָּם קִבְּלוּ מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם, וְכֵן יִהְיֶה מוֹרָשָׁה לִקְהִלַּת יַעֲקֹב, וְהַמֶּלֶךְ הוּא הקב"ה. וְכֵן נָהַגְנוּ לוֹמַר בִּתְקִיעָתָא דְּבֵי רָב. אֲבָל יֵשׁ בְּמִקְצָת הָאַגָּדוֹת שֶׁמְּפָרְשִׁין אוֹתוֹ עַל מֹשֶׁה, אוֹמְרִים מֹשֶׁה מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף וְגוֹ', וא"כ (ס"א וג"כ) אָמַר הַכָּתוּב תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה לִהְיוֹתָהּ מוֹרָשָׁה לִקְהִלַּת יַעֲקֹב, וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל שְׁבָטֵינוּ יַחַד, וְרָאוּי לָנוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו וּמִצְוֹתָיו כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְחָכָם הָיָה עָלֵינוּ, יְסַפֵּר הַכָּתוּב גַּם בִּכְבוֹד הַשָּׁלִיחַ שֶׁהָיָה גָּדוֹל וְרָאוּי לְהַאֲמִין בּוֹ. וְהַנָּכוֹן וְהָאֱמֶת מָה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְהִנֵּה הִזְכִּיר כִּי הַשֵּׁם שׁוֹכֵן בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה קִבְּלוּ תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ כָּל שִׁבְטֵיהֶם יַחַד עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם לְדֹרֹתָם, אִם כֵּן הִנָּם רְאוּיִים לִבְרָכָה: