רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק א
אִישׁ הָאֱלֹהִים, לְהַגִּיד כִּי בִּרְכָתוֹ מְקֻיֶּמֶת, כִּי אִישׁ הָאֱלֹהִים הָיָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ. וְהִנֵּה יִקְרָא הַכָּתוּב לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים וְאֵלִיָּהוּ וְזוּלָתָם, וְלֹא יֹאמַר הַכָּתוּב אִישׁ ה', אֲבָל יֹאמַר מֹשֶׁה עֶבֶד ה' (דברים ל"ד:ה'), וְהַטַּעַם יָדוּעַ לְכָל מַשְׂכִּיל. וְכֵן עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְזֹאת הִיא הַבְּרָכָה, כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת (תהלים קיח כג), וְכֵן בְּיַעֲקֹב נֶאֱמַר (בראשית מט כח) וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, זֹאת הַבְּרָכָה הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קיט נו), זֹאת הָיְתָה לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי, יִרְמֹז לְצִיּוֹן עִיר דָּוִד כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וּלְזֶה הַסּוֹד נִתְכַּוְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה ק':י"ב), וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, עָתִיד אָדָם כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי אֲנִי מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל, כֵּיוָן שֶׁעָמַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ פָּתַח לָהֶם בִּוְזֹאת הַבְּרָכָה, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּסַק לָהֶם אֲבִיהֶם, הֱוֵי וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. אָמַר לָהֶם, הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ אֵימָתַי מַגִּיעוֹת אֶתְכֶם, מִשָּׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְזֹאת הַתּוֹרָה וְגוֹ', כִּי הַמִּלָּה הַזֹּאת תִּרְמֹז לַבְּרָכָה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה וְהִיא הַבְּרִית, דִּכְתִיב (בראשית יז י) זֹאת בְּרִיתִי. וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי זֶה (ויקרא טז ג):