רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק לח
אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, כִּי הָיוּ יִשְׂרָאֵל תְּדִירִים בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַנְּסָכִים מִכָּל גּוֹי לֵאלֹהָיו. וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן רַבִּים, יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ אֱלֹהֵימוֹ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הָרַבִּים, וְאֵצֶל הָעַמִּים רַבִּים הֵם, וּלְכָךְ חָזַר וְאָמַר, רְאוּ עַמִּים כֻּלָּם אֲנִי אֲנִי הוּא יָחִיד וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי לַעֲזֹר לִי, וְאֵין כְּנֶגְדִּי לְהַצִּיל וּלְמַחוֹת בְּיָדִי מִלַּעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנִי לְהָמִית וְלִמְחֹץ וּלְהַחֲיוֹת וְלִרְפּוֹא: