רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, יֹאמַר כִּי הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת הֵמָּה, וְלֹא יַשְׂכִּילוּ וְלֹא יָבִינוּ וְלֹא יַחְשְׁבוּ רַק רַע כָּל הַיּוֹם, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ רַע הָיוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ רַק פְּרִי רַע וָמָר, הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ יָמוּת. וְהָעִנְיָן כִּי יִשְׂרָאֵל מוֹדִים וּמִתְוַדִּים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בְּעֵת צָרָתָם לֵאמֹר וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת (שופטים ו יג), אֲבָל הָעוֹבֵד גִּלּוּלִים אוֹבֵד עֵצוֹת, אֵין לוֹ עֵצָה וְלֹא תְּבוּנָה, רַק הוֹלֵךְ אַחַר ע"ז שֶׁלּוֹ וְכוֹפֵר בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְעוֹלָם, כִּי כֵן יָרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו. וְהִנֵּה הוּא מִשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לְעוֹלָם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם טוֹב, אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיַעֲשֶׂה פְּרִי טוֹב: