רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק ב
וְאָמַר יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, כִּי מָה שֶׁלָּקַח מִן הַשָּׁמַיִם וְאִמְרָתוֹ עַל הָאָרֶץ יַעֲרֹף עַל יִשְׂרָאֵל וְתִזַּל עֲלֵיהֶם כַּטַּל, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא בַּשָּׁמַיִם הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ בָּאָרֶץ, וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל יְדַבֵּר. וְכֵן אֶבֶן יְהוֹשֻׁעַ רֶמֶז עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּיו (בראשית מט כד). וְכֵן אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת וְגוֹ' (תהלים קיח כב כג). וְעַל כֵּן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כד כז) הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה, וְכֵן כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם וְגוֹ' (זכריה ג ט), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: