רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לא · פסוק יד
וַאֲצַוֶּנּוּ, וַאֲזָרְזֶנּוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי דְּבַר הַשֵּׁם (דברים ל"א:כ"ג) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא מִצְוָה הִיא, וְאִלּוּ הָיָה מִתְעַצֵּל וְלֹא יַעֲשֶׂה כֵן הָיָה חַיָּב מִיתָה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁ וַאֲצַוֶּנּוּ, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ נָגִיד וּמְצַוֶּה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק וְצִוִּיתָה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם (במדבר כז יט):