רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לא · פסוק ב
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, וְזֶה לְנַחֵם אוֹתָם עַל עִנְיָנוֹ, כְּלוֹמַר אֲנִי זָקֵן וְאֵין לָכֶם עוֹד תּוֹעֶלֶת מִמֶּנִּי, וְעוֹד כִּי הַשֵּׁם צִוַּנִי שֶׁלֹּא אֶעֱבֹר שָׁם, וְאַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּירְאוּ, כִּי ה' יַעֲבֹר עִמָּכֶם לֹא יְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִכֶּם בַּעֲבוּרִי, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא הָעוֹבֵר לִפְנֵיכֶם בִּמְקוֹמִי. ואע"פ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה בְּתָקְפּוֹ וּבִבְרִיאוּתוֹ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הַכָּתוּב (דברים ל"ד:ז') לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה, אָמַר לָהֶם כֵּן לְנַחֲמָם. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים ל"א:ב') לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, לְפִי שֶׁה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן. וְאֵינוֹ נָכוֹן. וְעַל דַּעַת ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:ב'), לָצֵאת וְלָבוֹא לַמִּלְחָמָה, כִּי חָלְשׁוּ כֹּחוֹתָיו בְּזִקְנוּתוֹ. וְגַם זֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה יג) מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ מַעְיְנוֹת חָכְמָה, וְהָיָה זֶה בְּמַעֲשֶׂה נֵס שֶׁלֹּא יִדְאַג לָתֵת גְּדֻלָּה לִיהוֹשֻׁעַ בְּפָנָיו: