רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כט · פסוק יז
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ' לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעֲכֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ט:י"ז), וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְהַטַּעַם לוֹמַר אֲנִי צָרִיךְ לַהֲבִיאֲכֶם בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה עַתָּה בַּבְּרִית הַזֹּאת מִיִּרְאָתִי אוּלַי נִפְתָּה לֵב קְצָתְכֶם לְשִׁקּוּצֵי מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בָּעֵגֶל, אוֹ לְשִׁקּוּצֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב אֲשֶׁר רְאִיתֶם בַּדֶּרֶךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה לָכֶם בְּבַעַל פְּעוֹר, כִּי בַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה לֹא הָיוּ שָׁם אָלוֹת וּקְלָלוֹת. וְהִזְכִּיר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה דַּעְתָּהּ קַלָּה עָלֶיהָ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּעִנְיַן ע"ז (דברים י"ז:ב'). וְהִזְכִּיר יְחִידִים וּמִשְׁפָּחָה וְשֵׁבֶט שֶׁהוּא עַם רַב וְלֹא אָמַר עַל כֻּלָּם, דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לֵב כֻּלָּם פּוֹנֶה הַיּוֹם לע"ז, כִּי לֹא הָיוּ בָּאִים בִּבְרִית הַשֵּׁם וּבְאָלָתוֹ, כִּי מִי יַכְרִיחֵם, אֲבָל מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט יָבוֹאוּ בַּבְּרִית מִפְּנֵי פַּחַד הָרֹב. וְאָמַר פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ' אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם, עַל הַנִּפְתֶּה כְּבָר לע"ז וְהוּא בְּלִבּוֹ מַאֲמִין בָּהּ הַיּוֹם הַזֶּה, אוֹ פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ רַע שֶׁיִּפְרַח וְיִשְׂגֶּה וּבַיָּמִים הַבָּאִים יוֹצִיא פְּרָחִים רָעִים וְיַצְמִיחַ מְרֹרוֹת, וְזֶה עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם, כִּי הָאָב שֹׁרֶשׁ וְהַבֵּן נֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה, וְהִזְכִּיר הַשֹּׁרֶשׁ לוֹמַר כִּי הוּא יָכוֹל לְהָבִיא בְּאָלָה הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִצְמְחוּ הוּא לְפָנָיו הַיּוֹם וְהוּא בָּא בַּבְּרִית וּבָאָלָה הַזֹּאת. וְאָמַר פֹּרֶה רֹאשׁ, לִרְמֹז כִּי מִשֹּׁרֶשׁ מָתוֹק לֹא יֵצֵא מַר, וְכָל אֲשֶׁר לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְלֹא הִרְהֵר כְּלָל בע"ז לֹא יוֹלִיד מוֹדֶה בָּהּ. וְאַל תַּקְשֶׁה עָלַי בָּזֶה מִן הַכָּתוּב (יחזקאל יח י), וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ, כִּי אֱמֶת הַדָּבָר וְסוֹד גָּדוֹל לֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ בּוֹ:
וְרֹאשׁ וְלַעֲנָה, עֲשָׂבִים מָרִים אוֹ מְמִיתִים, וּשְׁמָם כֵּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹ הֵם כִּנּוּיִים, יִקְרְאוּ הָאֶחָד רֹאשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְּרוֹרִים מַר מִכֻּלָּם, וְהַשֵּׁנִי יִקְרְאוּ לַעֲנָה מֵעִנְיַן לֵעָנוֹת מִפָּנָי (שמות י ג), כִּי הָאוֹכֵל אוֹתוֹ נִגַּשׂ וְנַעֲנֶה לְעַנּוֹת נַפְשׁוֹ יֹאכְלֶנּוּ: