רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כט · פסוק ה
לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם, הַטַּעַם לֹא אֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עִקַּר מִחְיָתָם בַּמָּן הָיְתָה, לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמְּחַיֶּה אֶתְכֶם בְּמַעֲשֵׂה הַנֵּס. וְאֵין טַעְמוֹ שֶׁלֹּא אָכְלוּ לֶחֶם כְּלָל, כְּמוֹ לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי (דברים ט':ט'), כִּי בִּקְצַת הָעִתִּים הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב כח כט) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִזְכִּירוּ (יומא עה) דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבִיאִים לָהֶם בַּמִּדְבָּר. וְאֶפְשָׁר עוֹד כִּי מֵעֵת שֶׁיָּרַד הַמָּן עַד בּוֹאָם אֶל שֵׂעִיר לֹא אָכְלוּ לֶחֶם כְּלָל, כִּי הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲבָל בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים קָרְבוּ לַיִּשּׁוּב וְנֶאֱמַר לָהֶם (לעיל ב ד ו), וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם, וְשָׁם (דברים כ"ט:ז') כָּתוּב, זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, וּמִן הָעֵת הַהִיא הָיוּ הָאֲדוֹמִים וְהַמּוֹאָבִים מַקְדִּימִים אוֹתָם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וְהָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל קוֹנִים מֵהֶם וְאוֹכְלִים לְתַעֲנוּג, לֹא לְצֹרֶךְ וְלֹא לְשָׂבְעָה, וְעִקַּר הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם בַּמָּן: