רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק טו
אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ וְקִיַּמְתָּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ו:ט"ו). וְאִם כֵּן שִׁעוּר הַכָּתוּב, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ. ור"א אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"ו:ט"ו) כִּי טַעְמוֹ לִהְיוֹתָהּ כֵּן תָּמִיד, כְּלוֹמַר וּבָרֵךְ אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ לִהְיוֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְאֵין צֹרֶךְ בְּכָל זֶה, כִּי בִּכְלַל הַדִּבּוּר אוֹ הַשְּׁבוּעָה הַנְּתִינָה, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִשְׁבַּעְתָּ לִי שָׂדֶה שֶׁלְּךָ, אָמַרְתָּ לִי מָנֶה. וְכֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים ו':ג'), וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ (שם). וְכֵן וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ (מלכים א יא יח). וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ בְּכָאן כִּי לֹא נִזְכַּר בִּשְׁבוּעוֹת הָאָבוֹת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָאָרֶץ הַהִיא בָּעֵת הַהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִנֵּה נִשְׁבַּע לָהֶם בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם (שמות ג ח) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כְּעִנְיַן וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ (במדבר כ טו):