רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק יג
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, טַעְמוֹ כַּאֲשֶׁר יִקַּח הָאִישׁ אִשָּׁה בְּלִקּוּחֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַקִּדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, וְהִיא הַמְאֹרָסָה אֲשֶׁר יַזְכִּיר (דברים כ"ב:כ"ג), וְאַחֲרֵי יָמִים בָּא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲרֵבָה אֵלָיו בְּבִיאָתָהּ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבָא לְבֵית דִּין וְטָעַן שֶׁלֹּא מְצָאָהּ בְּתוּלָה. וְהִנֵּה זֶה מִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא מֹהַר הַבְּתוּלוֹת, שֶׁהִיא הַכְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב לָהּ, וּמִפְּנֵי כִּי בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה נִתְקַדְּשָׁה אֵלָיו הוּא טוֹעֵן עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו. וּלְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (דברים כב כ), וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר כְּדִבְרֵי הַבַּעַל, וּסְקָלוּהָ. וְהָאֱמֶת לֹא יִוָּדַע רַק עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וּלְפִי שֶׁהַכָּתוּב יְפָרֵשׁ בִּזְנוּנֵי הַבְּתוּלוֹת כִּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה מְאֹרָסָה תִּסָּקֵל וְכַאֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה הִיא פְּטוּרָה, לֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כָּאן וְאִם אֱמֶת הָיָה שֶׁזִּנְּתָה בְּאֵרוּסֶיהָ וְשֶׁזִּנְּתָה בִּרְצוֹנָהּ, וּסְקָלוּהָ, וְאָמַר בְּרֶמֶז (דברים כב יא), כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ. וְהַנְּבָלָה הִיא בַּעֲשׂוֹתָהּ כֵן לִרְצוֹנָהּ.
וְלִזְנוֹת, הוּא כַּאֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, כִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה לֹא תִקָּרֵא זוֹנָה בְּשָׁכְבָהּ עִם אַחַד הָעָם, אֲבָל הִיא מְיֹעֶדֶת לוֹ (שמות כב טו).