רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כ · פסוק ט
וְצִוָּה וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, כִּי הַתּוֹרָה תְּצַוֶּה בְּדֶרֶךְ הָאֶרֶץ וְתַעֲשֶׂה הַנִּסִּים עִם יְרֵאָיו בְּהֶסְתֵּר. וְאֵין הַחֵפֶץ לְפָנָיו לְשַׁנּוֹת טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר אֵין שָׁם דֶּרֶךְ בְּהַצָּלָה אַחֶרֶת, אוֹ לְהוֹדִיעַ שְׁמוֹ לְצָרָיו לְעִתִּים, כַּאֲשֶׁר הָיָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף וְכַיּוֹצֵא בוֹ: