רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק יד
לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה תְּחוּם הַחֲלֻקָּה שֶׁחִלְּקוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת הָאָרֶץ לַשְּׁבָטִים אוֹ לְיָחִיד מֵהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, הֵם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וּנְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת, וּלְכָךְ הִזְכִּיר בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל וְגוֹ'. וְטַעַם הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב אָדָם לוֹמַר, אֵין חֶלְקִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי שָׁוֶה כְּמוֹ חֵלֶק חֲבֵרִי, כִּי טָעוּ הַחוֹלְקִים, אוֹ שֶׁיּוֹצִיא בְּלִבּוֹ לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה זֶה בְּעֵינָיו גֶּזֶל כְּלָל, עַל כֵּן צִוָּה בְּכָאן שֶׁלֹּא יַחְלֹק אָדָם עַל הַחֲלֻקָּה הַהִיא וְלֹא יְשַׁנֶּה הַגְּבוּלִין כְּלָל, לֹא בַּסֵּתֶר וְלֹא בַּגָּלוּי. וְזוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת מִמָּה שֶׁצִּוָּה (במדבר כו נו) עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט, וְאָמַר (שם לד יז) אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם וְגוֹ'. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ספרי שופטים קפח) שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְעוֹקֵר תְּחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּאָרֶץ שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, יִהְיֶה טַעַם אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה הַתְּחוּם הַיָּשָׁן בַּסֵּתֶר וְיֹאמַר בְּכָאן הָיָה מֵעוֹלָם. וְהִזְהִיר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, כִּי הַתְּחוּם הֶחָדָשׁ נִכָּר וְיָדוּעַ הוּא וְאֵין אָדָם מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ. וְגַם רַבּוֹתֵינוּ עַצְמָם הִזְכִּירוּ (שם), מִנַּיִן לְעוֹקֵר תְּחוּמִין שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, וְהוּא בֶּאֱמֶת פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: