רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק כ
וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לֶאֱסֹר אֶת הָאָסוּר וּלְהַתִּיר אֶת הַמֻּתָּר. וּמֵת, בְּחֶנֶק. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"ח:כ') מִסִּפְרֵי (שופטים קעז קעח). וְאֵין הָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁאִם בָּא אֶחָד וְאָמַר, בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי וְהִנֵּה פְּעוֹר אוֹמֵר לִי שֶׁתִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת הַלּוּלָב, שֶׁיְּהֵא חַיָּב מִיתָה, כִּי זֶה פָּטוּר הוּא, וְאִם אוֹמֵר שֶׁתַּעֲשׂוּ כֵן לַעֲבֹד לַשִּׁקּוּץ הַהוּא, אִם כֵּן זֶהוּ נְבִיא הַשֶּׁקֶר הַמִּתְנַבֵּא לַעֲבֹד ע"ז, וַאֲפִלּוּ יֹאמַר כֵּן בְּשֵׁם הַשֵּׁם הוּא נִסְקָל. אֲבָל הָעִנְיָן שֶׁיֹּאמַר רָאִיתִי פְּעוֹר כִּי הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא מְצַוֶּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר, וְכֵן אִם יַגִּיד בִּשְׁמוֹ כִּי כָּזֶה וְכָזֶה עָתִיד לִהְיוֹת, מֵאַחַר שֶׁיֹּאמַר כִּי הַנֶּעֱבָד הַהוּא הוּא הָאוֹמֵר וְעֹשֶׂה גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, יוּמַת בְּחֶנֶק. וּלְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין פט) הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם ע"ז, כְּגוֹן נְבִיאֵי הַבַּעַל, וְהֵם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַבַּעַל הוּא הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים א יח כא) אִם ה' הוּא הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְהָיוּ מִתְנַבְּאִים בּוֹ, עֲלֵה וְהַצְלַח וְנָתַן ה' בְּיַד הַמֶּלֶךְ (שם כב יב), וְדַעְתָּם לוֹמַר שֶׁהַבַּעַל הוּא הָאָדוֹן אֲשֶׁר לוֹ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַזֶּה, וְהוּא שֶׁיִּתֵּן רָמוֹת גִּלְעָד בְּיַד אַחְאָב: