רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק ג
וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים, זוֹ מִצְוָה מְחֻדֶּשֶׁת, לֹא נִזְכְּרָה בַּתּוֹרָה, כִּי בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא הָיוּ זוֹבְחִים שׁוֹר וָשֶׂה רַק שְׁלָמִים, לֹא הִזְכִּירָהּ לָהֶם, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּמֻּקְדָּשִׁים, וְעַתָּה כְּשֶׁבָּאוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ חִדְּשָׁהּ לָהֶם. וְזֶה טַעַם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח, כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר יִזְבְּחוּ הַזֶּבַח שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם (דברים י"ב:כ"א), וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וְהִנֵּה לֹא נָתַן אוֹתָהּ לְאַהֲרֹן בְּפָרָשַׁת וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן (במדבר יח ח), אע"פ שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁם הַתְּרוּמוֹת וְהַבִּכּוּרִים שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְהַטַּעַם כִּי שָׁם הִזְכִּיר כָּל אֲשֶׁר נָתַן לוֹ בַּקֹּדֶשׁ, כִּי גַּם הַחֵרֶם קֹדֶשׁ הוּא, אֲבָל הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְרֵאשִׁית הַגֵּז הֵן חֻלִּין גְּמוּרִין, אֵין בָּהֶם זוּלָתִי מִצְוַת הַמַּתָּנָה. וְכֵן לֹא הִזְכִּיר שָׁם גֶּזֶל הַגֵּר. וְעַל מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ כֻּלָּם נִרְמָזוֹת שָׁם: רֵאשִׁיתָם, זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז; אֲשֶׁר יִתְּנוּ, זוֹ הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה; לַה', זוֹ חַלָּה; בְּסִפְרֵי (קרח קיז). אִם כֵּן גַּם זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת. וְעַל סְמַךְ הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ (חולין קלד), זְרוֹעַ תַּחַת וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ (במדבר כה ז), לְחָיַיִם תַּחַת תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו ל) וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וְגוֹ', הַקֵּבָה תַּחַת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ (במדבר כה ח), נִרְמְזוּ שָׁם עַל הַזְּכוּת שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וְזִכָּה לְכָל הַשֵּׁבֶט בִּזְכוּת פִּנְחָס כַּאֲשֶׁר זִכָּה לְפִנְחָס לִהְיוֹת כֹּהֵן עִמָּהֶם. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג לט) כִּי הַלְּחָיַיִם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם רֵאשִׁית לַגּוּף, וְהַזְּרוֹעַ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ רֵאשִׁית הָאֵבָרִים הַמִּשְׂתָּרְגִים בַּגּוּף, וְהַקֵּבָה רֵאשִׁית הַמֵּעַיִם, כִּי הָרֵאשִׁית בְּכֻלָּם יִנָּתְנוּ לִמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן לִכְבוֹדוֹ: