רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק ב
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על דברים י"א:ל"ב) כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּמִשְׁפָּטִים יַזְכִּיר תְּחִלָּה הַמִּשְׁפָּט בע"ז אוֹ בְּעוֹבְדֶיהָ. וְאָמַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, שֶׁאַף הָעוֹבֵד בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּסְקִילָה, אֲבָל עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר כִּי יִמָּצֵא הַדָּבָר בְּאַחַת מִן הֶעָרִים הָרְחוֹקוֹת שֶׁיִּתֵּן לְךָ הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר יַרְחִיב אֶת גְּבוּלְךָ, וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ בְּאֵיזֶה עִיר שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה שָׁם, תִּדְרֹשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב, וְכַאֲשֶׁר תֵּדַע שֶׁהוּא אֱמֶת וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם אֶל הַשַּׁעַר הַהוּא שֶׁעָבַד בּוֹ וּסְקַלְתָּם. וְאָמַר (דברים י"ז:ד') נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, לְחַיֵּב אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כִּי בְּעִיר הַנִּדַּחַת אָמַר (דברים י"ג:ט"ו) נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ, אֲבָל כָּאן הִזְכִּיר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, שֶׁדִּבֵּר בַּהוֹוֶה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁנוּ, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר בְּיִשְׂרָאֵל, לְלַמֵּד שֶׁנּוֹהֵג זֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, לְלַמֵּד שֶׁיִּסָּקֵל עַל שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וְזֶה בָּאָרֶץ, כִּי בְּחוּצָה לָאָרֶץ נִסְקָל עַל פֶּתַח בֵּית דִּין שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ. וְהַמִּצְוָה הַזּוֹ מְבֹאֶרֶת, שֶׁכְּבָר אָמַר (שמות כב יט) זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, וְהוּא בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וּלְכָךְ יִשְׁנֶה אוֹתָהּ לְבָאֵר מָה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף בַּמִּצְוָה וִיקַצֵּר בַּדָּבָר הַנִּזְכָּר. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יִתָּכֵן כִּי הִזְכִּיר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ, וְהִיא הַתּוֹעֵבָה הַנַּעֲשֵׂית בְּיִשְׂרָאֵל, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב הַבְּרִית בְּאֶרֶץ הַבְּרִית, אֲבָל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד ע"ז. וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי הָעִנְיָן הַזֶּה (ויקרא יח כה). וְהִזְכִּיר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כִּי בַּעֲבוּר קַלּוּת דַּעַת הָאִשָּׁה תִּתְפַּתֶּה לַעֲבֹד ע"ז בְּאוֹת אוֹ מוֹפֵת שֶׁנַּעֲשֶׂה לְפָנֶיהָ, וְהָעֵד נְשֵׁי יִרְמְיָהוּ (ירמיהו מד). וְכֵן הִזְכִּיר בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי (ויקרא כ כז) אוֹ אִשָּׁה, לִרְגִילוּת הַנָּשִׁים בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות כב יז) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. וּבְסִפְרֵי (שופטים קמח) דָּרְשׁוּ כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר בְּמַדִּיחַ (דברים י"ג:י"ד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל, וְאֵין הַדִּין הַהוּא כָּכָה בְּנָשִׁים, הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּעוֹבֵד שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה. וְטַעַם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי, מְפֹרָשׁ: