רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יג · פסוק טו
וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה מְפֹרָשִׁין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מ). וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה בְּעִיר הַנִּדַּחַת וּבְעוֹבֵד ע"ז, וְלֹא הִזְכִּיר כֵּן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר וּבַמֵּסִית, כִּי הַנָּבִיא מְפַרְסֵם עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹתָיו וּבְמוֹפְתָיו, וּבַמֵּסִית הַכָּתוּב יְדַבֵּר עִם הַמּוּסָת כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וָעֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. אֲבָל בְּעִיר הַנִּדַּחַת וּבְעוֹבֵד ע"ז שֶׁהֵם מַעֲשִׂים מַגִּיעִים אֵלֵינוּ בִּשְׁמוּעָה, הִזְכִּיר בָּהֶם דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן בִּשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת, כִּי מִקַּל וָחֹמֶר יִוָּדַע הַדָּבָר. וְאָמַר בְּעֵדִים זוֹמְמִים (דברים י"ט:י"ח), וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע מִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת יֹאמַר הָאֱמֶת בִּלְתִּי אַחַר חֲקִירָה רַבָּה. וּלְעִנְיַן הַדִּין כֻּלָּן לְמֵדִין זֶה מִזֶּה בִּגְזֵרָה שָׁוָה, וּמִכֻּלָּם יָצְאוּ לָנוּ שֶׁבַע חֲקִירוֹת וּבְדִיקוֹת: