אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק יג › פסוק ב

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק יג · פסוק ב

פרק יג

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, יִקְרָאֶנּוּ הַכָּתוּב נָבִיא עַל פִּי עַצְמוֹ, שֶׁיֹּאמַר הוּא הַשֵּׁם דִּבֵּר עִמִּי בְּהָקִיץ וַאֲנִי נְבִיאוֹ שָׁלוּחַ לָכֶם שֶׁתַּעֲשׂוּ כֵּן. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז הַכָּתוּב לְמָה שֶׁהוּא אֱמֶת, כִּי בַּנְּפָשׁוֹת בִּקְצָת הָאֲנָשִׁים כֹּחַ נְבוּאִיי יֵדְעוּ בּוֹ עֲתִידוֹת, לֹא יֵדַע הָאִישׁ מֵאַיִן יָבֹא בּוֹ, אֲבָל יִתְבּוֹדֵד וְתָבֹא בּוֹ רוּחַ לֵאמֹר כָּכָה יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא בְּדָבָר פְּלוֹנִי. וְיִקְרְאוּ לוֹ הַפִילוֹסוֹפִים "כְּהִין", וְלֹא יֵדְעוּ סִבַּת הָעִנְיָן, אַךְ הַדָּבָר נִתְאַמֵּת לְעֵינֵי רוֹאִים. אוּלַי הַנֶּפֶשׁ, בְּהִתְבּוֹדְדָה, תִּדְבַּק בַּשֵּׂכֶל הַנִּבְדָּל וְתִתְכַּוֵּן בּוֹ. וְהָאִישׁ הַזֶּה יִקָּרֵא נָבִיא כִּי מִתְנַבֵּא הוּא, וְעַל כֵּן יָבוֹא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֶיךָ.

וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת, עִנְיַן אוֹת, סִימָן עַל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי כֵן בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת, כִּי כְּשֶׁיָּבֹא הַנָּבִיא וְיֹאמַר דָּבָר פְּלוֹנִי עָתִיד לִהְיוֹת לְדִמְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, יִקָּרֵא אוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז יד): לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת, שֶׁהָאֵל עִמָּנוּ, מִשֵּׁם בֶּן אֵשֶׁת הַנָּבִיא. וְהַמִּלָּה נִגְזֶרֶת מִן (דברים לג ב) אָתָה. וְהַמּוֹפֵת יֵאָמֵר עַל דָּבָר מְחֻדָּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְפָנֵינוּ בְּשִׁנּוּי טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב לא): לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, (יואל ג ג): וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ. וְהִיא מִלָּה מְקֻצֶּרֶת מִן מֻפְלֵאת, כְּמוֹ (דברי הימים א יב לח): שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל. וְיַשְׁאִילֵהוּ הַלָּשׁוֹן לְדָבָר שֶׁהוּא חוּץ מִן הַמִּנְהָג, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד כד): וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת, וְאָמַר (יחזקאל כד כז): וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת, כִּי מַעֲשָׂיו פֶּלֶא בְּעֵינֵי הָרוֹאִים, כְּדֶרֶךְ (איכה א ט): וַתֵּרֶד פְּלָאִים. וְכֵן (דניאל ג לב): אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא... אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, כִּי הַפֶּלֶא וְהַתֵּמַהּ עִנְיָן אֶחָד. וְהָיוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם אוֹתוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִתְּחִלָּה (שמות ח יט): לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה, וְהָיוּ שָׁם מוֹפְתִים, שֶׁיֵּעָשׂוּ בְּחִדּוּשׁ בְּלִי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְהוֹדִיעַ בּוֹ. וְכֵן (ישעיה לח כב): מָה אוֹת כִּי אֶעֱלֶה בֵּית ה', שֶׁיַּקְדִּים לְהוֹדִיעוֹ, וְאָמַר בָּאוֹת הַהוּא בְּעַצְמוֹ (דברי הימים ב לב לא): לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, לָדַעַת הַחִדּוּשׁ הַהוּא אֵיךְ נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלָם. וְכֵן הַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ קְרָאוֹ (שמות ד יז): אוֹת כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ בּוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאוֹ (שמות ד כא): מוֹפֵת כַּאֲשֶׁר עֲשָׂאוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה לְחִדּוּשׁ. וְכֵן (ישעיה כ ג): כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ, כִּי הָיָה בַּדָּבָר אוֹת מַגִּיד עַל מָה שֶׁיֶּאֱתֶה, וּפֶלֶא בַּמִּנְהָג שֶׁיֵּלֵךְ הַנָּבִיא כָּכָה. אִם כֵּן, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיֹּאמַר אֲנִי הַנָּבִיא הַשָּׁלוּחַ אֲלֵיכֶם שֶׁתַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, וְזֶה לָכֶם הָאוֹת, כִּי לְמָחָר יָבֹא הָאַרְבֶּה הֶחָסִיל וְהַגָּזָם, אוֹ יִתֵּן לָהֶם מוֹפֵת, שֶׁיַּשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם מַטֶּה וְיִהְיֶה לְתַנִּין. וּבְסִפְרֵי אָמַר: אוֹת הוּא מוֹפֵת וּמוֹפֵת הוּא אוֹת, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תּוֹרָה בִּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת. אוּלַי כַּוָּנָתָם לוֹמַר, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאֵין הֶפְרֵשׁ בְּדִינָם, וְדַי הָיָה לְהַזְכִּיר הָאֶחָד, אֶלָּא שֶׁרָצְתָה הַתּוֹרָה לְהַפְלִיג בָּעִנְיָן לוֹמַר כָּל אוֹת וְאוֹת שֶׁיִּתֵּן אֵלֶיךָ, מִכָּל אוֹתוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּקְרָא עַצְמוֹ נָבִיא וִיצַוֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט נְבִיא הע"ז הוּא שֶׁיֹּאמַר צֶלֶם פְּעוֹר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם שֶׁהוּא הָאֱלֹהִים וְצִוָּה שֶׁתַּעַבְדוּהוּ בְּכָךְ וְכָךְ, וְהוּא שֶׁאָמַר בּוֹ הַכָּתוּב עוֹד (דברים יח כ): וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת, כִּי כָל מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לַעֲבֹד אוֹתָם יִתְנַבֵּא כִּי הֵם לוֹ לֵאלֹהָיו, וְהִזְכִּירוֹ שָׁם עִם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל הָעוֹלֶה בָּזֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין צ א), כִּי זֶה הַנָּבִיא הַנִּזְכָּר בְּכָאן מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', יֹאמַר, הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד שְׁלָחַנִי שֶׁתַּעַבְדוּ לִפְעוֹר כִּי הָיָה הַשֻּׁתָּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הָאֱלֹהִים לְפָנָיו וְרוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אֵלָיו. וְהֵם זַ"ל הִזְכִּירוּ, כִּי אֲפִלּוּ יֹאמַר שֶׁיַּעַבְדוּ לע"ז אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בִּלְבַד, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ, עִבְדוּ לִפְעוֹר הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְבַד וְתַצְלִיחוּ בְּדָבָר פְּלוֹנִי כִּי כֵן הָרָצוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, הוּא חַיָּב מִיתָה, וְגַם זֶה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. וְהִנֵּה צִוָּה הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נִשְׁמַע לְמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל, וְלֹא נַבִּיט בָּאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְהִזְכִּיר הַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, לֹא חִזָּיוֹן וְלֹא מַרְאֶה, כִּי לַה' הָאָרֶץ, וְהוּא הַמְחַדֵּשׁ וְהֶחָפֵץ וְהַיָּכוֹל וְאֵין אֱלֹהִים מִלְּבַדּוֹ, וְיָדַעְנוּ מִמַּעֲמַד הַר סִינַי כִּי הוּא פָּנִים בְּפָנִים צִוָּה אוֹתָנוּ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁלֹּא נַעֲבֹד לְזוּלָתוֹ כְּלָל, וּכְבוֹדוֹ לְאַחֵר לֹא נִתֵּן, וְזֶה טַעַם (דברים יג ו): אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְהִנֵּה, דִבֶּר סָרָה עַל ה', שֶׁלֹּא צִוָּהוּ כָּכָה מֵעוֹלָם, אוֹ סָרָה דִּבֵּר עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד לְאֵל אַחֵר.

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה