רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק ל
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, אַחַר שֶׁתִּרְאֶה שֶׁאַשְׁמִידֵם מִפָּנֶיךָ יֵשׁ לָתֵת לֵב מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּמְּדוּ אֵלּוּ, מִפְּנֵי מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם, אַף אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים וְיַשְׁמִידוּךָ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"ב:ל'). וְאִם כֵּן יִהְיֶה זֶה אַזְהָרָה וְהַתְרָאָה מִלַּעֲבֹד ע"ז, וְכֵן כָּתַב אֵיכָה יַעַבְדוּ, לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל ע"ז אֶלָּא עַל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כב יט) בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים לְגָבוֹהַּ, בָּא וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁאִם דַּרְכָּהּ שֶׁל ע"ז לְעָבְדָהּ בְּדָבָר אַחֵר, כְּגוֹן פּוֹעֵר לִפְעוֹר וְזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס שֶׁהִיא עֲבוֹדָתוֹ, חַיָּב, וְחַיָּב עַל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, עכ"ל. וְזֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אוֹמֵר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, אִם כֵּן אֵינָהּ אַזְהָרָה בַּעֲבוֹדָה לֵאלֹהֵיהֶם רַק שֶׁלֹּא לַעֲבֹד הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בַּעֲבוֹדָתָם, כַּאֲשֶׁר נָתַן הַטַּעַם כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְגוֹ'. אֲבָל פֵּרוּשׁ הַפָּרָשָׁה כִּי עַד הֵנָּה צִוָּה פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי בְּבוֹאֵנוּ אֶל הָאָרֶץ נַעֲקֹר ע"ז וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וּנְאַבֵּד אֶת שְׁמָם, וְצִוָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה מִיָּד כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹרְשִׁים אוֹתָם מִיָּד, וְעַתָּה אָמַר כִּי כַּאֲשֶׁר יַכְרִית ה' הַגּוֹיִם הָהֵם מִפָּנֵינוּ וְיִשְׁתַּקַּע שָׁם ע"ז מִן הָאָרֶץ וְנֵשֵׁב בְּאַרְצָם לָבֶטַח, לֹא נַחְשֹׁב בְּלִבֵּנוּ הִנֵּה הִכְרִית הַשֵּׁם מִפָּנֵינוּ עוֹבְדֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כָּבוֹד בַּעֲבוֹדָה שְׁלֵמָה לְמַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן, וְאֵין רָאוּי לָתֵת כְּבוֹדוֹ לְאַחֵר וּתְהִלָּתוֹ לַפְּסִילִים, כִּי כֵן אָסַר זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה בִּלְתִּי לְהַשֵּׁם לְבַדּוֹ, וְהַנָּהוּג בַּמְּלָכִים כִּי הַמִּתְהַדֵּר בִּכְבוֹדָם לָתֵת עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ אוֹ לִלְבֹּשׁ לְבוּשׁ מַלְכוּת כָּהֶם אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, אִם כֵּן אֶעֱשֶׂה אֲנִי לַשֵּׁם הַנִּכְבָּד כַּאֲשֶׁר הָיוּ עוֹשִׂים הַגּוֹיִם לֵאלֹהֵיהֶם וְיִיטַב לְפָנָיו. לָכֵן הִזְהִיר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן, כִּי הַדְּבָרִים הַמְתֹעָבִים לְפָנָיו הָיוּ עוֹשִׂים לֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא אֲסָרָם מִפְּנֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה נִכְבָּד וְרָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם לְבַדּוֹ, רַק מִפְּנֵי הַכַּוָּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם לַעֲבֹד אֱלֹהוּת, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם, שֶׁהוּא דָּבָר מְתֹעָב לִפְנֵי הַשֵּׁם לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וְאַף כִּי לִהְיוֹת אַכְזָרִי עַל פְּרִי בֶּטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, וְעַל כֵּן אָמַר (דברים י"ג:א') אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְגוֹ', לְהַזְהִיר עַל מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ, וְזֶה עִנְיָן הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בֶּאֱמֶת. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין ס) שֶׁלָּמְדוּ מִכָּאן לְעוֹבֵד ע"ז כְּדַרְכָּהּ שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ פּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב אֵיכָה יַעַבְדוּ, לְלַמֵּד כִּי תִּקָּרֵא עֲבוֹדָה בָּאֵיכוּת הַהוּא וְיִהְיֶה בִּכְלַל וְלֹא תָעָבְדֵם (שמות כ ה), אֲבָל אִם יִזְרֹק אֶבֶן לִפְעוֹר, אוֹ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיְּחַבֵּק וִינַשֵּׁק, אוֹ שֶׁיְּכַבֵּד וִירַבֵּץ לְפָנָיו, אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִזְהִיר בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר (דברים י"ב:ד') לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם, לְעָבְדוֹ כֵּאלֹהֵי הָעַמִּים עַל הֶהָרִים הָרָמִים בְּקָרְבְּנוֹתָיו, וְעַתָּה בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת הִזְהִיר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, לְעָבְדוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ בָּעֲבוֹדוֹת שֶׁלָּהֶם: