רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק ח
בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי, מוּסָב לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, בְּעֵת הַהִיא בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיְּצָאתֶם מִמִּצְרַיִם וּטְעִיתֶם בָּעֵגֶל וּבְנֵי לֵוִי לֹא טָעוּ, הִבְדִּילָם הַמָּקוֹם מִכֶּם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י':ח'). וְאִם כֵּן יֹאמַר כִּי מִן הָעֵת הַהִיא הֻבְדְּלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא הִבְדִּילָם בְּמַעֲשֵׂה עַד הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. אוֹ יִרְמֹז לְמָה שֶׁאָמַר לָהֶם (שמות לב כט), מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַה', כִּי יִהְיֶה זֶה לָכֶם מִלּוּא יָדַיִם בַּעֲבוֹדַת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בָּעֵת הַהִיא הַשֵּׁנִי כָּרִאשׁוֹן (דברים י':א'), כִּי בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים (שמות לד א) נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל וְנִצְטַוָּה עַל הַמִּשְׁכָּן, וְאָז נִתְרַצָּה גַּם לְאַהֲרֹן וְנִצְטַוָּה (שם כח ד) וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי, וְצִוָּהוּ בַּמִּלּוּאִים. וּלְכָךְ אָמַר כִּי אֶלְעָזָר כִּהֵן תַּחַת אָבִיו, שֶׁהָיְתָה בָּהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם. וְעָשָׂה הַבְדָּלַת כָּל הַשֵּׁבֶט עִנְיָן אֶחָד, כִּי מִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה לְפָנָיו שֶׁיִּהְיוּ שִׁבְטוֹ נְתוּנִים נְתוּנִים לוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. אוֹ יֹאמַר כִּי שֵׁבֶט הַלֵּוִי נִבְדַּל בָּעֵת הַהִיא לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים מֵהֶם, כִּי גַּם הֵם נוֹשְׂאִים הָאָרוֹן, וְכֵן וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' (דברים ל"א:ט'), וְהֵם שֶׁיְּשָׁרְתוּ לַשֵּׁם וִיבָרְכוּ בִּשְׁמוֹ. וְטַעַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בַּעֲבוּר כְּהֻנַּת אֶלְעָזָר, כְּאוֹמֵר אָז הִבְדִּילָם לְשָׁרְתוֹ וַיְהִי כֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה: