רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ט · פסוק ד
אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, אַחֲרֵי שֶׁהִזְהִיר שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי, רַק שֶׁתֵּדַע כִּי הַנִּצּוּחִים בַּמִּלְחָמָה הַשֵּׁם נָתַן לָהֶם הַכֹּחַ הַהוּא, וְהַתַּקִּיפִים שֶׁבָּהֶם וְהֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת אֲשֶׁר תִּלְכְּדוּ, הַשֵּׁם בִּכְבוֹדוֹ עָשָׂה לָכֶם כֵּן בְּנֵס מְפֻרְסָם מֵאִתּוֹ, חָזַר וְהִזְכִּיר לֹא תַּחְשֹׁב כִּי עָשָׂה ה' עִמְּךָ כָּל זֶה בְּצִדְקָתְךָ, כִּי לֹא עָשָׂה לָכֶם כֵּן רַק בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה. וְהִנֵּה זֶה טַעַם בְּאָבְדָן הַגּוֹיִם הָהֵם, וְלֹא נָתַן לָהֶם טַעַם בְּרֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. עַל כֵּן חָזַר וּבֵאֵר, לֹא בְצִדְקָתְךָ שֶׁתִּהְיֶה צַדִּיק בְּמַעֲשֶׂה, וְלֹא אֲפִלּוּ בְּלֵב יָשָׁר שֶׁהָיָה לְךָ, רַק בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם אָבְדוּ הֵם, וּבַעֲבוּר שְׁבוּעַת אֲבוֹתֶיךָ יָרַשְׁתָּ אוֹתָהּ הָאָרֶץ, כִּי אֵין הַחֵטְא שֶׁלְּךָ יָכוֹל לְבַטֵּל הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן לַאֲבוֹתֶיךָ, כִּי בִּשְׁבוּעָה נְתָנָהּ לָהֶם. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים ט':ד') אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ צִדְקָתִי וְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם גָּרְמָה לִי, לֹא בְצִדְקָתְךָ. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן. וְיֵשׁ עַל הַשּׁוֹאֵל לִשְׁאוֹל, שֶׁהֲרֵי אָמַר (דברים ז':ח') כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וְהִנֵּה הֵם אֲהוּבִים לְמַעְלָה, וְהַשֵּׁם לֹא יֹאהַב רַק אֶת הַטּוֹבִים, כִּי רָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ, אִם כֵּן גַּם בְּצִדְקָתָם יָרְשׁוּ אֶרֶץ. וְהַתְּשׁוּבָה כִּי שָׁם יְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָם, וְכָאן יוֹכִיחַ הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהָיוּ מַמְרִים אֶת ה' מִיּוֹם הֱיוֹתָם בַּמִּדְבָּר: