רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ח · פסוק ב
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ וְגוֹ', יֹאמַר כִּי תּוּכַל לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת טוֹבָה שְׁלֵמָה וְלֹא יִהְיֶה צַדִּיק נֶעֱזָב וּמְבַקֵּשׁ לֶחֶם, כִּי הַשֵּׁם מְפַרְנֵס אוֹתְךָ בַּמִּדְבָּר בְּמַעֲשֵׂה נֵס גָּדוֹל בַּעֲבוּר לֶכְתְּךָ אַחַר מִצְוֹתָיו. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת הַמָּן (שמות טז ד) טַעַם לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא, כִּי הָיָה נִסָּיוֹן גָּדוֹל לָהֶם שֶׁלֹּא יָדְעוּ עֵצָה לְנַפְשָׁם וַיִּכָּנְסוּ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל לֹא מְקוֹם לֶחֶם וְאֵין בְּיָדָם כְּלוּם מִן הַמָּן, אֲבָל יָרַד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס וַיִּרְעֲבוּ אֵלָיו מְאֹד. וְכָל זֶה עָשׂוּ לִשְׁמֹר מִצְוַת הַשֵּׁם לָלֶכֶת כַּאֲשֶׁר יְצַוֶּה. וְהַשֵּׁם הָיָה יָכוֹל לְהוֹלִיכָם בְּדֶרֶךְ הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, אֲבָל הֱבִיאָם בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה כִּי מִמֶּנּוּ יִוָּדַע שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִצְוֹתָיו לְעוֹלָם: