רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק יח
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה', עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר תִּשְׁמְרוּ מִצְוֹת הַשֵּׁם וְעֵדֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו, וּתְכַוֵּן בַּעֲשִׂיָּתָן לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו בִּלְבַד. וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, הַבְטָחָה, יֹאמַר כִּי בַּעֲשׂוֹתְךָ הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִיטַב לָךְ, כִּי הַשֵּׁם מֵטִיב לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה מִדְרָשׁ יָפֶה, אָמְרוּ זוֹ פְּשָׁרָה וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר שֶׁתִּשְׁמֹר חֻקּוֹתָיו וְעֵדֹתָיו אֲשֶׁר צִוְּךָ, וְעַתָּה יֹאמַר גַּם בַּאֲשֶׁר לֹא צִוְּךָ תֵּן דַּעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, כִּי הוּא אוֹהֵב הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. וְזֶה עִנְיָן גָּדוֹל, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּיר בַּתּוֹרָה כָּל הַנְהָגוֹת הָאָדָם עִם שְׁכֵנָיו וְרֵעָיו וְכָל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וְתִקּוּנֵי הַיִּשּׁוּב וְהַמְּדִינוֹת כֻּלָּם. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר מֵהֶם הַרְבֵּה, כְּגוֹן לֹא תֵלֵךְ רָכִיל (ויקרא יט טז), לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר (שם פסוק יח), וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (שם פסוק טז), לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ (שם פסוק יד), מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם (שם פסוק לב), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, חָזַר לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּכָל דָּבָר עַד שֶׁיִּכָּנֵס בָּזֶה הַפְּשָׁרָה וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וּכְגוֹן מַה שֶׁהִזְכִּירוּ בְּדִינָא דְּבַר מִצְרָא (ב"מ קח), וַאֲפִלּוּ מָה שֶׁאָמְרוּ (יומא פו) פִּרְקוֹ נָאֶה וְדִבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, עַד שֶׁיִּקָּרֵא בְּכָל עִנְיָן תָּם וְיָשָׁר: