רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ה · פסוק יח
וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּדִבּוּר לֹא תַחְמֹד, שֶׁהִקְדִּים הָאִשָּׁה, בַּעֲבוּר כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִן הַכֹּל. וּבֵאֵר כִּי יִכָּנֵס בִּכְלַל חֶמְדָּה אֲפִלּוּ הַתַּאֲוָה, כִּי אִם יִתְאַוֶּה לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי חֲבֵרוֹ תַּקִּיף מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹ אֵימַת מַלְכוּת, עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה. וְהוֹסִיף בְּכָאן שָׂדֵהוּ, לִדְרוֹשׁ מָה שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (יתרו ח) אִי מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בִּנְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת אַף אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה שָׂדֵהוּ, עַל כָּרְחָךְ מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בְּדָבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה: