רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק לב
כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים, יֹאמַר לֹא יִמְחֹל וְלֹא יַאֲרִיךְ הַשֵּׁם לָכֶם עַל ע"ז וְעַל הַהַשְׁחָתָה בְּפֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה, כִּי עָשָׂה עִמָּכֶם מָה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי מֵעוֹלָם, שֶׁהִשְׁמִיעֲךָ קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וּתְיַחֲדוּ אוֹתוֹ וְלֹא תַּשְׁחִיתוּ, וְלָקַח אֶתְכֶם לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים שֶׁלֹּא תַּעַבְדוּ לְזוּלָתוֹ. וְהִנֵּה הָרְאֵיתָ בְּעֵינֶיךָ כָּל זֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְלַמֶּדְךָ בָּזֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל, וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה בּוֹעֶרֶת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, וּדְבָרָיו כֻּלָּם שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו, כְּמוֹ עַל פָּנָיו (בראשית לב כב), בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּפָנָיו. וְאַחֲרֵי שֶׁהַשֵּׁם הַגָּדוֹל הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת וְאֵין עוֹד, תִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו לְמַעַן יִיטַב לָךְ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת: