רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק טו
וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, יַזְהִירֵם פֶּן יִטְעוּ אַחַר הַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְיַעֲשׂוּ הַשְׁחָתָה לְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. וְאָמַר תְּחִלָּה תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה, בָּאָדָם, שֶׁמֵּהֶם יִהְיֶה קוֹל, וְאַחַר כֵּן הִזְכִּיר כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וּבִדְגֵי הַיָּם, וְאַחַר כֵּן חָזַר אֶל צְבָא הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים, כִּי לְכֻלָּם כּוֹכָב וּמַזָּל וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, כְּגוֹן הַנֶּאֱמָר בְּדָנִיֵּאל: שַׂר מַלְכוּת פָּרַס וְשַׂר מַלְכוּת יָוָן, וּבַעֲבוּר כֵּן יַעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהִים מֵהֶם וְיַעַבְדוּם. וְאָמַר: וְאֶתְכֶם לָקַח ה', כִּי אַתֶּם חֵלֶק הַשֵּׁם, לֹא תָּקִימוּ עֲלֵיכֶם שַׂר אוֹ עוֹזֵר זוּלָתוֹ, כִּי הוּא הוֹצִיא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל, שֶׁהֱיִיתֶם בְּתוֹךְ מִצְרַיִם בְּכוּר אֵשׁ וְעֵצִים וְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשָּׁם כְּנֶגֶד שָׂרֵיהֶם שֶׁעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלוּלֵי שֶׁהִפִּילָם לֹא הֱיִיתֶם יוֹצְאִים, כִּי הָיוּ הֵם בְּמַעֲלָתָם שֶׁלֹּא תֵּצְאוּ. וְהִנֵּה עָשָׂה כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ לוֹ נַחֲלָה וְתִהְיוּ לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים: