אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק ד › פסוק ט

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק ד · פסוק ט

פסוק ה

רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ' פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים, "אָז כְּשֶׁלֹּא תִּשְׁכָּחוּם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים", לְשׁוֹן רַשִׁ"י. (רש"י על דברים ד':ט') וְאֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל, אֲבָל הַכָּתוּב הַזֶּה לְפִי דַּעְתִּי מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, הִזְהִיר בָּהּ מְאֹד, כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר שֶׁנִּזָּהֵר בְּכָל הַמִּצְוֹת וְנִשְׁמֹר הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים לַעֲשׂוֹתָם, חָזַר וְאָמַר רַק אֲנִי מַזְהִירְךָ מְאֹד לְהִשָּׁמֵר וְלִשְׁמֹר עַצְמְךָ מְאֹד מְאֹד לִזְכֹּר מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶיךָ הַמִּצְוֹת, שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח מַעֲמַד הַר סִינַי מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וּדְבָרָיו אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ שָׁם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְתוֹדִיעַ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ בַּמַּעֲמָד הַנִּכְבָּד הַהוּא לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ עַד עוֹלָם. וּפֵרֵשׁ הַטַּעַם, כִּי הַשֵּׁם עָשָׂה הַמַּעֲמָד הַהוּא כְּדֵי שֶׁתִּלְמְדוּ לְיִרְאָה אוֹתוֹ כָּל הַיָּמִים וְאֶת בְּנֵיכֶם תְּלַמְּדוּן לְדוֹרוֹת עוֹלָם, אִם כֵּן עֲשׂוּ אַתֶּם כָּכָה וְאַל תִּשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ. וְהִנֵּה, קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ שָׁם, הִזְהִיר בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח דָּבָר מִן הַמַּעֲמָד הַהוּא וְלֹא נְסִירֵהוּ מִלִּבֵּנוּ לְעוֹלָם, וְצִוָּה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנּוֹדִיעַ בּוֹ לְכָל זַרְעֵנוּ מִדּוֹר לְדוֹר כָּל מָה שֶׁהָיָה שָׁם בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה. וְהַתּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה הַזֹּאת גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁאִם הָיוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בָּאִים אֵלֵינוּ מִפִּי מֹשֶׁה בִּלְבַד, אע"פ שֶׁנְּבוּאָתוֹ נִתְאַמְּתָה בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, אִם יָקוּם בְּקִרְבֵּנוּ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וִיצַוֵּנוּ בְּהֵפֶךְ מִן הַתּוֹרָה וְנָתַן אֵלֵינוּ אוֹת אוֹ מוֹפֵת יִכָּנֵס סָפֵק בְּלֵב הָאֲנָשִׁים; אֲבָל כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֵינוּ הַתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה לְאָזְנֵנוּ וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֵין שָׁם אֶמְצָעִי, נַכְחִישׁ כָּל חוֹלֵק וְכָל מְסַפֵּק, וּנְשַׁקֵּר אוֹתוֹ, לֹא יוֹעִילֵהוּ אוֹת וְלֹא יַצִּילֵהוּ מוֹפֵת מִן הַמִּיתָה בְּיָדֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים בְּשַׁקְּרוּתוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמַר שָׁם (שמות יט ט): וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁנַּעְתִּיק גַּם כֵּן הַדָּבָר לְבָנֵינוּ, יֵדְעוּ שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֱמֶת בְּלֹא סָפֵק כְּאִלּוּ רָאוּהוּ כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי לֹא נָעִיד שֶׁקֶר לְבָנֵינוּ וְלֹא נַנְחִיל אוֹתָם דְּבַר הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל, וְהֵם לֹא יִסְתַּפְּקוּ כְּלָל בְּעֵדוּתֵנוּ שֶׁנָּעִיד לָהֶם אֲבָל יַאֲמִינוּ בְּוַדַּאי שֶׁרָאִינוּ כֻּלָּנוּ בְּעֵינֵינוּ וְכָל מָה שֶׁסִּפַּרְנוּ לָהֶם. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָבוֹא עוֹד בְּפָרָשַׁת (דברים יג ב): "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְגוֹ'", וּכְבָר הִזְכַּרְתִּיו שָׁם בְּפָרָשַׁת בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי (שמות יט ט).

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה