רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ב · פסוק י
הָאֵמִים לְפָנִים וְגוֹ', אַתָּה סָבוּר שֶׁזּוֹ אֶרֶץ רְפָאִים שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם לְפִי שֶׁהָאֵמִים שֶׁהֵם רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ, אֲבָל לֹא זוֹ הִיא, כִּי אוֹתָם רְפָאִים הוֹרַשְׁתִּי מִפְּנֵי בְּנֵי לוֹט וְהוֹשַׁבְתִּים תַּחְתָּם. רְפָאִים הָיוּ נֶחְשָׁבִים אוֹתָן אֵמִים כָּעֲנָקִים הַנִּקְרָאִים רְפָאִים עַל שֵׁם שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָן יָדָיו מִתְרַפּוֹת. אֵמִים עַל שֵׁם שֶׁאֵימָתָם מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ב':י"א). וְכֵן כָּתַב (דברים ב':כ') אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא, לְפִי שֶׁהָרְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אֲבָל לֹא זוֹ הִיא שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בְּדִבְרֵי הָרַב: לָמָּה יְפָרֵשׁ לָנוּ הַכָּתוּב בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ רְפָאִים שֶׁנָּתַן לְאַבְרָהָם? אִם לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵיהֶם לָתֵת לָהֶם, וַהֲלֹא הַכָּתוּב אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה (דברים ב':י"ט), לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִנַּחֲלַת אַבְרָהָם, הקב"ה נְתָנָהּ לִבְנֵי לוֹט בַּעֲבוּר אַבְרָהָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על דברים ב':י') עַצְמוֹ (רש"י על דברים ב':ה'), שֶׁנָּתַן שְׁתַּיִם לִבְנֵי לוֹט בִּשְׂכַר שֶׁהָלַךְ אִתּוֹ לְמִצְרַיִם וְשָׁתַק עַל מַה שֶׁאָמַר עַל אִשְׁתּוֹ אֲחוֹתִי הִיא. וְעוֹד שֶׁהָרַב בְּעַצְמוֹ כָּתַב בְּעֵשָׂו עֶשֶׂר עֲמָמִים נָתַתִּי לוֹ לְאַבְרָהָם, שִׁבְעָה לָכֶם, וְקֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי הֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר, אַחַת מֵהֶן לְעֵשָׂו וְהַשְּׁתַּיִם לִבְנֵי לוֹט, וְאִם כֵּן הֲרֵי אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר מִנַּחֲלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא עַל כָּל פָּנִים, וְלָמָּה הקב"ה אוֹמֵר לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יְהֵא סָבוּר שֶׁהִיא אֶרֶץ הָרְפָאִים שֶׁל אַבְרָהָם? מָה בֵּין קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לָרְפָאִים? וְעוֹד כִּי רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים (דברים ב':כ') לוֹמַר שֶׁהִיא שֶׁלָּהֶם וְהֵם הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לִפְנֵי כָּל אָדָם, כְּמוֹ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ (תהלים קב כו)? אֲבָל פֵּרוּשׁ הַפְּסוּקִים הֵפֶךְ מִדִּבְרֵי הָרַב, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה: אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב כִּי אֲנִי נָתַתִּי לִבְנֵי לוֹט אֶת עָר יְרֻשָּׁה, יְסַפֵּר הַכָּתוּב כִּי הָאָרֶץ רְאוּיָה לְזֶרַע אַבְרָהָם לוּלֵי שֶׁנִּתְּנָה לִבְנֵי לוֹט, וְאָמַר כִּי הָאָרֶץ הַהִיא יָשְׁבוּ בָּהּ מֵעוֹלָם עַם גָּדוֹל וְרָם כַּעֲנָקִים, וּלְכָךְ יִקְרְאוּ אוֹתָם הַמּוֹאָבִים אֵמִים לְגֹדֶל הָאֵימָה אֲשֶׁר יָטִילוּ עַל רוֹאֵיהֶם, וְהִנֵּה הַשֵּׁם עָשָׂה נֵס לִבְנֵי לוֹט לִכְבוֹד אַבְרָהָם וְיָכְלוּ לָהֶם וִירָשׁוּם מִפְּנֵיהֶם, וְאֵין רָאוּי לִגְזֹל מֵהֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם בְּמַעֲשֵׂה נֵס. יֵחָשְׁבוּ, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלָה, כְּמוֹ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ (ישעיהו נג ג), אֲשֶׁר כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ (שם יג יז), כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא (שם ב כב) וְכֵן רַבִּים, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים "אָדָם חָשׁוּב".
וְזֶהוּ שֶׁסָּמַךְ הַכָּתוּב לָזֶה (דברים ב':י"ב) וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים, יֹאמַר כִּי בַּעֲבוּר הַטַּעַם הַזֶּה שֶׁהִזְכִּיר בְּמוֹאָב יִמְנָעֵם גַּם כֵּן מֵאֶרֶץ שֵׂעִיר, כִּי מִלְּפָנִים הָיְתָה אַף הִיא מִן הַחוֹרִים, וְהִיא מִמַּתְּנַת אַבְרָהָם, כִּי הַחוֹרִי הוּא הַחִוִּי וְהוּא מִבְּנֵי כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו ב) "עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן" וְגוֹ' "וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי", וְצִבְעוֹן הָיָה מִבְּנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ (שם פסוק כ). וְכֵן יַזְכִּיר בְּכָל מָקוֹם בְּנַחֲלַת יִשְׂרָאֵל הַחִוִּי עִם הַכְּנַעֲנִי בְּשִׁבְעַת הַגּוֹיִם, כִּי הוּא נִמְנָה הַבֵּן הַשִּׁשִּׁי בִּבְנֵי כְּנַעַן (שם י יז). וְכֵן תִּרְאֶה בְּמִלְחֶמֶת אַמְרָפֶל שֶׁהָיָה נִלְחָם בְּמֶלֶךְ סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבוֹיִים וְצֹעַר שֶׁהֵם מַלְכֵי כְּנַעַן, וְהִכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְהַחוֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר (שם יד ה ו), כִּי הַחוֹרִי וְהָרְפָאִים לְמַלְכֵי כְּנַעַן הָיוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁנִּקְרָא חִוִּי עַל שֵׁם שֶׁהָיָה נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ, וְנִקְרָא חוֹרִי עַל שֵׁם חֻר פָּתֶן (ישעיהו יא ח), כִּי הַשֵּׁמוֹת יִשְׁמְרוּ הַטַּעַם וְיַחְלִיפוּ הַמִּלּוֹת, כְּמוֹ זֶרַח וְצֹחַר (בראשית מו י) מִן וְצֶמֶר צָחַר (יחזקאל כז יח), אֲתוֹנוֹת צְחֹרוֹת (שופטים ה י), וְכֵן יַעֲשׂוּ לִשְׁבָח, יְכַנּוּ יַעֲקֹב שֶׁהוּא לְשׁוֹן מִרְמָה אוֹ לְשׁוֹן עֲקַלְקַלּוֹת וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ יְשֻׁרוּן מִן תָּם וְיָשָׁר. וְהִנֵּה אָמַר כִּי הַחוֹרִים שֶׁהֵם לְאַבְרָהָם יָשְׁבוּ בְּשֵׂעִיר לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו שֶׁהֵם זֶרַע לְאַבְרָהָם יָרְשׁוּ אוֹתָם וְיָשְׁבוּ תַּחְתָּם בְּמַעֲשֵׂה נֵס, שֶׁהָיוּ הֵם עַם רַב בְּאַרְצָם וְעֵשָׂו בָּא לָגוּר שָׁם וְנִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְיֶתֶר הַגּוֹיִם שֶׁל אַבְרָהָם אֲשֶׁר נָתַן הַשֵּׁם לָהֶם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל. וְהִנֵּה הִנְחִיל הַשֵּׁם כָּל הָעַמִּים הָהֵם לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם: אֶחָד מֵהֶם לְעֵשָׂו וְהַשְּׁאָר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הַבֵּן הַבְּכוֹר, וְאֵין רָאוּי לִגְזֹל מֵעֵשָׂו אֶת אֲשֶׁר הוֹרִישָׁם הָאֱלֹהִים, כִּי הַשֵּׁם יִקְצֹף עַל הַגּוֹזֵל מֵהֶם נַחֲלָה שֶׁהִנְחִילָם הוּא יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יִקְצֹף עַל הַגּוֹזֵל מִיִּשְׂרָאֵל הָאָרֶץ אַחֲרֵי שֶׁיַּנְחִילֶנָּה לָהֶם. וּכְעִנְיָן שֶׁיֹּאמַר (ירמיהו יב יד) "עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי" וְגוֹ':
וְזֶה טַעַם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל שֶׁהִזְכִּיר כָּאן וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה, וְכֵן אָמַר עוֹד בִּבְנֵי עַמּוֹן שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ רְפָאִים (דברים ב':כ') כִּי גַּם הִיא הָיְתָה שֶׁל רְפָאִים בַּתְּחִלָּה, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים מִלְּשׁוֹן זְמָמוֹ אַל תָּפֵק (תהלים קמ ט) אֶלָּא שֶׁנִּכְפַּל, כְּלוֹמַר עַם שֶׁלֹּא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.