רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק יב
וְטַעַם טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, רָמַז מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לָהֶם שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה הוּא עוֹשֶׂה לָעָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם (שמות יח טו), וְהִזְכִּירָן לְיִשְׂרָאֵל בְּרֶמֶז, אָמַר טָרְחֲכֶם כְּנֶגֶד וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו (שם שם טז), כִּי טֹרַח גָּדוֹל הָיָה לְלַמֵּד לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַחֻקִּים וְהַתּוֹרֹת וּפֵרוּשָׁם וּבֵאוּרָם וְסוֹדָם, וְהִזְכִּיר מַשַּׂאֲכֶם כְּנֶגֶד לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים (שם פסוק טו), שֶׁהוּא עִנְיַן תְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְהוּא מִלְּשׁוֹן וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה (מלכים ב יט ד), וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה (ירמיהו ז טז), וְרִיבְכֶם כִּפְשׁוּטוֹ, עִנְיְנֵי הַמִּשְׁפָּטִים. וְאָמַר "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים" עַל הַדַּיָּנִין בִּלְבַד, אֲבָל אָמַר סְתָם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם דֶּרֶךְ עֲנָוָה. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים א':י"ב) מִסִּפְרֵי (דברים יב), טָרְחֲכֶם מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִין, הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה אֶת בַּעַל דִּינוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין אוֹמֵר יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִין. וְהַדִּין הַזֶּה לֹא יָדַעְתִּי אוֹתוֹ שֶׁיְּהֵא בַּעַל הַדִּין יָכוֹל לְהוֹסִיף דַּיָּנִין יוֹתֵר עַל שְׁלֹשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן לְאַחַר שֶׁטָּעַן בִּפְנֵיהֶם וְרָאָה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין, שֶׁאִלּוּ קִבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד לְאַחַר גְּמַר דִּין, אֲבָל הַכְּשֵׁרִין לָדוּן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְשֶׁמָּא נִלְמוֹד מִכָּאן שֶׁיָּכוֹל אָדָם לוֹמַר שְׁנֵי דַּיָּנִין אֲנִי בּוֹרֵר לִי וְתִבְרֹר אַתָּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים וְהֵם יִבְרְרוּ עוֹד אֶחָד, וִיהֵא הַדִּין נִגְמָר בַּחֲמִשָּׁה אוֹ בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֵינוֹ דּוֹמֶה דִּין הַנִּגְמָר בַּה' לְדִין הַנִּגְמָר בַּי'. ואע"פ שֶׁג' כּוֹפִין לָדוּן בִּפְנֵיהֶם בְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו לָדוּן, אֲבָל רוֹצֶה לִבְרֹר יוֹתֵר בּוֹרֵר, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּאוֹמֵר נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּעַד שֶׁשּׁוֹמְעִין לוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם טֹרַח, שֶׁבְּכָךְ נִצְטַוֵּינוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט"ז:כ') צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, הַלֵּךְ אַחַר ב"ד יָפֶה (סנהדרין לב), וְרִבּוּי חֲכָמִים ב"ד יָפֶה הוּא. וְהִנֵּה בַּמִּדְבָּר הָיוּ הַחֲכָמִים מְצוּיִין עִמָּהֶם, וִיכוֹלִים לוֹמַר נֵלֵךְ לִפְנֵי שָׂרֵי הָאֲלָפִים: