רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק ב
וְטַעַם אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, יוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב שִׁעוּר הַמִּדְבָּר, כִּי מֵחוֹרֵב שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ מַהֲלַךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד, כִּי קָרוֹב הוּא בְּדֶרֶךְ הַר שֵׂעִיר, וְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ הוּא סוֹף הַמִּדְבָּר בִּגְבוּל הַר הָאֱמוֹרִי שֶׁהוּא נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֲשֶׁר שָׁם בֵּאֵר הַתּוֹרָה בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר שֶׁהֵם הָלְכוּ דֶּרֶךְ הַר הָאֱמוֹרִי כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְאַחֲרֵי כֵן יְסַפֵּר כִּי בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ שֶׁהוּא בִּתְחוּם נַחֲלָתָם בִּקְשׁוּ מְרַגְּלִים וְנִשְׁתַּבֵּשׁ דַּרְכָּם, וְהָלְכוּ דֶּרֶךְ יַם סוּף לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל עַתָּה בַּמִּדְבָּר כִּי כְּבָר נִכְנְסוּ בְּאֶרֶץ מוֹאָב הַנִּזְכֶּרֶת דָּרַשׁ אוּנְקְלוֹס כִּי בַּמִּדְבָּר בַּעֲרָבָה רְמוּזִים הֵם לְתוֹכָחוֹת. וְעוֹד כִּי מַדּוּעַ יַזְכִּיר כָּל אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת וְיִתֵּן סִימָנִים וּמְצָרִים יוֹתֵר מִן הַמּוֹכֵר שָׂדֶה. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב לְדַעְתּוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, דִּבֵּר בַּמִּדְבָּר בַּעֲרָבָה וּבְמוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב וְאַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, כִּי הִזְכִּיר לָהֶם כָּל מָה שֶׁעָשׂוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה, וְאַחַר כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כִּי שָׁם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַנִּזְכָּר הוֹאִיל לְבָאֵר הַתּוֹרָה אַחַר הוֹכִיחוֹ אוֹתָם, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר, ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר. וְכָךְ הוּא נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (דברים א) עַל דַּעַת רַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית עָשָׂה אוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן: