רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מט · פסוק כא
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה מִנְהָג בְּמוֹשְׁלֵי אֶרֶץ לִשְׁלֹחַ זֶה לָזֶה הָאַיָּלִים, וְכָךְ הָעִנְיָן, כִּי הָאַיָּלוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאֶרֶץ מֶלֶךְ הַצָּפוֹן יְגַדְּלוּ אוֹתָן בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְיִקְשְׁרוּ כְּתַב הַבְּשׂוֹרָה בְּקַרְנֶיהָ וְהִיא תָּרוּץ מַהֵר וְתָשׁוּב לִמְעוֹנָהּ, וְיִתְבַּשְּׂרוּ בָּהֶן. וְזֶה טַעַם "אִמְרֵי שָׁפֶר", כְּלוֹמַר אַיָּלָה שְׁלוּחָה מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָדוּעַ וְהוּא מֻזְכָּר בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית (פ"ט ה"ב), אָמְרוּ, אִין אָזְלִין לוֹן – חָזְרִין, וְאִי בָּעֵית לְמִבְדְּקֵהּ אַיְּתוּ טַבְיָן וִישַׁלְּחוּן לַאֲרַע רַחִיקָא, בַּסּוֹף אִינּוּן חָזְרִין. עֲבַד כֵּן, וְאַיְּתִי טָבְיָן וְחַפִּי קַרְנֵיהוֹן בִּכְסַף, וְשַׁלְּחוּן לְאַפְרִיקֵי, וּבְסוֹף תְּלָת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חַזְּרוּן לְאַתְרֵיהוֹן. שֶׁהִתִּירוּם לְאַחַר י"ג שָׁנָה וּמִיָּד חָזְרוּ. וְהַמָּשָׁל כִּי נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא כָּל טוּב, וּמִמֶּנּוּ תָּבֹא בְּשׂוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי עָשְׂתָה אַרְצוֹ פֵּרוֹת לְשָׂבְעָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֵרוֹת גִּנּוֹסַר (תנחומא ויחי יג):