רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מח · פסוק ט
אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה לֹא הָיָה יוֹסֵף צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו כִּי בְּמִצְרַיִם נוֹלְדוּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ לֹא הָיָה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְהוּא אָמַר לוֹ כְּבָר "שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". וְנִרְאֶה לִי כִּי פֵּרוּשׁ "בָּזֶה", בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁנְּתָנָם לִי הַשֵּׁם קֹדֶם בּוֹאֲךָ אֵלַי מִצְרַיְמָה, וְהֵם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם לְךָ. וְכֵן "וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב יג). וְאָמַר "נָתַן לִי אֱלֹהִים", שֶׁעָשָׂה לִי הַשֵּׁם נִסִּים עַד שֶׁנָּתַן לִי הַמֶּלֶךְ הָאִשָּׁה וְהָיוּ לִי הַבָּנִים הָאֵלֶּה מִמֶּנָּה: