רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מז · פסוק יד
וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְגוֹ' סִפֵּר הַכָּתוּב זֶה וְגָמַר הָעִנְיָן בְּכָל הַפָּרָשָׁה לְהוֹדִיעַ מַעֲלוֹת יוֹסֵף בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וְכִי הָיָה אִישׁ אֱמוּנִים שֶׁהֵבִיא כָּל הַכֶּסֶף בֵּית פַּרְעֹה וְלֹא עָשָׂה לְעַצְמוֹ אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וּמַטְמוֹנֵי מִסְתָּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ לְשָׁלְחוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אֲבָל נָתַן לַמֶּלֶךְ הַבּוֹטֵחַ בּוֹ כָּל הַכֶּסֶף וְקָנָה לוֹ אֶת הָאֲדָמָה גַּם הַגּוּפוֹת, וּמָצָא בָּזֶה חֵן גַּם כֵּן בְּעֵינֵי הָעָם, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַמַּצְלִיחַ אֶת יְרֵאָיו: