רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מו · פסוק לב
וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ אָמַר לָהֶם שֶׁהֵם רוֹעִים, אֲבָל לֹא שֶׁיִּרְעוּ בְּהֵמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי גַּם בְּשֶׁל עַצְמָם יֵשׁ לָהֶם עֲבָדִים וּבְנֵי בַּיִת יִרְעוּ אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁעָשְׁרָם בַּמִּקְנֶה. וְזֶה טַעַם "כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ", וְהָיָה לָהֶם עֹשֶׁר וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד בְּמִקְנֶה רַב אֲשֶׁר לָהֶם, כִּי לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר רַק לְכָבוֹד: