רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מו · פסוק ז
וּבְנוֹת בָּנָיו שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר וְיוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ו:ז'), וּמָה יְרַבֶּה בִּבְנוֹתָיו. אֲבָל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב כְּשֶׁיְּדַבֵּר בְּיִחוּסֵי הָרַבִּים יֹאמַר בְּיָחִיד לְשׁוֹן רַבִּים, "וּבְנֵי דָּן חוּשִׁים" (בראשית מ"ו:כ"ג), "וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב" (במדבר כו ח), וְכֵן "בְּנוֹתָיו" – דִּינָה, "וּבְנוֹת בָּנָיו" – סֶרַח בַּת אָשֵׁר, אֲבָל יוֹכֶבֶד לֹא יַזְכִּירֶנָּה הַכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ", אֲבָל יִרְמֹז אֵלֶיהָ כְּדַעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב קכג):