רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מה · פסוק כג
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן, עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ', לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ה:כ"ג). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּרְמֹז עַל הַחֶשְׁבּוֹן, אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר כְּזֹאת הַמִּנְחָה, וִיהִי שִׁעוּרוֹ וּלְאָבִיו שָׁלַח זֹאת הַמִּנְחָה עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ', וְהַכָּ"ף כְּאִלּוּ יְתֵרָה, רַק דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ "וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ" (בראשית ל"ט:י"ט), אוֹ יֹאמַר וּלְאָבִיו שָׁלַח צֵידָה כַּצֵּידָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לְאֶחָיו, וְלֹא לְהַשְׁווֹתָן, רַק כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ בְּלֶכְתָּם כֵּן שָׁלַח לְאָבִיו בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן לַדֶּרֶךְ בְּבוֹאוֹ, וְהוּא הַנָּכוֹן. וְהִזְכִּיר חֲמוֹרִים וַאֲתֹנֹת, כִּי הַמַּשָּׂא וְנוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא הַכֹּל שָׁלַח לוֹ, וְהַמִּנְהָג לִשְׁלֹחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו (בראשית ל"ב:ט"ז):