רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מב · פסוק ח
וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ כְּלָל, וְלֹא הֻצְרַךְ עוֹד לְהִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (יבמות פח) בְּטַעַם הַהַכָּרָה, לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן. וְהִנֵּה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אֵינָם גְּדוֹלִים מִיּוֹסֵף רַק מְעַט, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר אֶת הַגְּדוֹלִים הִכִּיר אֶת כֻּלָּם. וְעוֹד הָיָה מַכִּירָם מִדַּעְתּוֹ שֶׁיָּבֹאוּ שָׁם, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ שֶׁלֹּא נָתְנוּ לִבָּם שֶׁיִּהְיֶה הָעֶבֶד אֲשֶׁר מָכְרוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ב:ז'), "וַיַּכִּרֵם" – בַּתְּחִלָּה הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו, וְאַחֲרֵי כֵן הִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְהִכִּירוֹ: