רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מא · פסוק מה
צָפְנַת פַּעְנֵחַ אָמַר ר' אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"א:מ"ה) אִם הִיא מִלָּה מִצְרִית לֹא יָדַעְנוּ פֵּרוּשָׁהּ, וְאִם מְתֻרְגֶּמֶת לֹא יָדַעְנוּ שֵׁם יוֹסֵף. וְעַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאוֹמְרִים "הַמְּפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים", יִתָּכֵן שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם נִכְבָּד כִּלְשׁוֹן אַרְצוֹ, כִּי שָׁאַל לוֹ אוֹ שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שְׂפַת אֶרֶץ כְּנַעַן הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, וְעִנְיָנוֹ צְפוּנָה מְגַלֶּה, וְכֵן בִּתּוֹ קָרְאָה שֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, "מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ" (שמות ב י). וְאַל תִּשְׁתּוֹמֵם בַּעֲבוּר שֶׁקְּרָאוּהוּ סוֹפְרֵי הַמִּצְרִיִּים מוֹנְיוּס, כִּי יְשַׁנּוּ הַשֵּׁמוֹת לְלָשׁוֹן מוּבָן אוֹ מֻרְגָּל לָהֶם, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַתַּרְגּוּם בִּקְצָתָם, כְּגוֹן "בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר" (בראשית כ':א') – "בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא", וְכֵן בְּהַרְבֵּה מִן הַשֵּׁמוֹת, וּבִקְצָתָם לֹא יְשַׁנֶּה דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּבְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְזוּלָתָם הַרְבֵּה. וְזֶה לְפִי מַה שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית בְּדוֹרוֹ. וְכֵן עָשׂוּ הַנּוֹצְרִים הַמַּעְתִּיקִים:
בַּת פּוֹטִיפֶרַע כֹּהֵן אוֹן הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֵׁם שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁלָּקַח יוֹסֵף לְמִשְׁכָּב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:מ"ה), וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה יג). וְהֻצְרַךְ מִמֶּנּוּ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ז:כ"ב) לוֹמַר כִּי כָּל "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁהֲרֵי שַׂר הַטַּבָּחִים הָיָה, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ב טז). וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הָיָה פּוֹטִיפַר שַׂר לְפַרְעֹה, וְכַאֲשֶׁר נִסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ בּוֹ וּקְרָאוּהוּ פּוֹטִיפֶרַע, נִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר וּפֵרֵשׁ מִשְּׂרָרָתוֹ וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנַעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כֵן מִנְהָג הַנִּכְבָּדִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אוֹן שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" כֹּמֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין פב) בְּיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאֱמֶת כִּי לְשׁוֹן כְּהֻנָּה – שֵׁרוּת, אֲבָל לֹא לֶאֱלֹהוּת בִּלְבַד, כִּי הִנֵּה "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח יח), וּבִמְקוֹמוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א יח יז) "וּבְנֵי דָוִד הָרִאשׁוֹנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ", וְכֵן "מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל" (איוב יב יט), שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן "יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא י), יִתְלַבֵּשׁ פְּאֵר כְּכֹהֵן הָעוֹבֵד שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ בְּגָדִים שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר הָעָם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְכֵן "וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו" (מלכים ב י יא), רָאשֵׁי מְשָׁרְתָיו: