רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מ · פסוק טז
כִּי טוֹב פָּתָר אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ':ט"ז) כִּי יָפֶה פָּתָר, וְכֵן "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי" (תהלים קיט סו), וְכֵן "כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה" (בראשית ו':ב'), יָפוֹת. וְהַטַּעַם לֵאמֹר כֵּן, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה מְבַזֶּה עַל יוֹסֵף, חוֹשֵׁב בּוֹ שֶׁלֹּא יֵדַע לִפְתֹּר אוֹתוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא יַגִּיד לוֹ הַחֲלוֹם אִם לֹא בִּרְאוֹתוֹ כִּי פָּתַר לַחֲבֵרוֹ יָפֶה וְכַהֹגֶן. אוֹ יֹאמַר, וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי לְטוֹבָה פָּתַר לוֹ, וְשָׂמַח וְהִגִּיד חֲלוֹמוֹ שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ:
סַלֵּי חֹרִי סַלִּים שֶׁל נְצָרִים קְלוּפִים עֲשׂוּיִים חוֹרִים חוֹרִים, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ':ט"ז). וְהַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ, סַלֵּי לֶחֶם לָבָן כְּלֶחֶם הַמֶּלֶךְ, מִלְּשׁוֹן "וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ" (ישעיהו כט כב), מִן הָאֲרָמִית שֶׁתֹּאמַר לְלָבָן – חִוָּר. וְהוּא הַנָּכוֹן, כִּי הָיָה בְּכָל הַסַּלִּים מִלֶּחֶם הַמֶּלֶךְ, וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכָּל מִינֵי מַאֲכַל פַּרְעֹה שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה. וּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה (ביצה ב ו), פִּתִּין גְּרִיצִים וְחִוָּרֵי. וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שם), רַבָּנִין שָׁמְעִין לָהּ מִן הָדָא, "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי":