רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לז · פסוק יד
וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן יַזְכִּיר הַכָּתוּב הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מִשָּׁם לוֹמַר כִּי הָיָה מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם וְלָכֵן עָשׂוּ עִמּוֹ רָעָה, כִּי רְחוֹקִים הָיוּ מֵאֲבִיהֶם, וּלְהַגִּיד כִּי יוֹסֵף לִכְבוֹד אָבִיו נִתְאַמֵּץ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם אֶל מָקוֹם רָחוֹק, וְלֹא אָמַר אֵיךְ אֵלֵךְ וְהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי. וּלְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד בָּזֶה מִדְרָשׁ (ב"ר פד יג), לְהַשְׁלִים עֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל חָבֵר הֲנָאָה הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן: