רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק ח
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד בַּעֲבוּר שֶׁאָמְרוּ לוֹ כִּי יָצָא עֵשָׂו מֵעִירוֹ וְהוּא בָּא לִקְרַאת יַעֲקֹב, וְעוֹד שֶׁלָּקַח עִמּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים אַרְבַּע מֵאוֹת הָיָה יָרֵא לְנַפְשׁוֹ מְאֹד, כִּי אָמַר לֹא לָקַח כָּל אֵלֶּה רַק לְהִלָּחֵם בִּי. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בָּעִנְיָן הַזֶּה כִּי עֵשָׂו לֹא קִבֵּל הַשְּׁלוּחִים כַּהֹגֶן וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, וְאוּלַי לֹא הָיוּ לְפָנָיו כִּי לֹא נָתַן רְשׁוּת שֶׁיָּבֹאוּ לְפָנָיו וִידַבְּרוּ עִמּוֹ כְּלָל, כִּי הָיָה הַכָּתוּב מְסַפֵּר שֶׁשָּׁאַל לָהֶם מָה שְׁלוֹם אָחִי וּמָה עִנְיָנוֹ וְעִנְיְנֵי בֵּיתוֹ וּבָנָיו, וְקִרְאוּ לוֹ בִּשְׁלוֹמִי וְאִמְרוּ לוֹ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ לִרְאוֹתוֹ, וְהֵם הָיוּ מַגִּידִים כֵּן לְיַעֲקֹב. וְהַכָּתוּב לֹא סִפֵּר שֶׁיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים דָּבָר בְּשֵׁם עֵשָׂו, אֲבָל עֶבְרָתוֹ שְׁמוּרָה בְּלִבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה הָיָה הוֹלֵךְ בַּחַיִל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַשְּׁלוּחִים חָקְרוּ בַּמַּחֲנֶה וְיָדְעוּ כִּי הוּא הוֹלֵךְ לִקְרַאת יַעֲקֹב, וְזֶה טַעַם "וְגַם", כִּי אָמְרוּ בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְלֹא עָנָה אוֹתָנוּ דָּבָר וְלֹא שָׁלַח לְךָ דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ בִּזְרוֹעַ וְחַיִל, וּלְכָךְ הוֹסִיף לוֹ פַּחַד עַל פַּחְדּוֹ, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ". וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר עה ז) כִּי הַשְּׁלוּחִים הִכִּירוּ בּוֹ שִׂנְאָה, אָמְרוּ, "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו", אַתָּה נוֹהֵג בּוֹ כְּאָח וְהוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו. אֲבָל בַּסּוֹף כַּאֲשֶׁר רָאָה הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לוֹ יַעֲקֹב, וַאֲשֶׁר הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְפָנָיו שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים מֵרָחוֹק עַד גִּשְׁתּוֹ אֵלָיו, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְחָשַׁב כִּי הוּא מוֹדֶה בִּבְכוֹרָתוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ עָלָיו כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית ל"ב:ה'), וְהִתְנַחֵם בָּזֶה, כִּי הַלְּבָבוֹת לַה' הֵמָּה, לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּה אוֹתָם: