רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק ה
כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב צִוָּה אוֹתָם שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲדֹנִי לְעֵשָׂו אֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר אֲנַחְנוּ שֶׁלּוֹ אוֹ שְׁלוּחִים אֵלָיו, וְלֵאמֹר לוֹ "כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי", וְדוֹמֶה לוֹ בַּפָּרָשָׁה (בראשית ל"ב:י"ח) "לְמִי אַתָּה", אוֹ שֶׁקְּרָאוֹ יַעֲקֹב בִּפְנֵיהֶם "אֲדֹנִי עֵשָׂו", לְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּהוּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו רַק דֶּרֶךְ כָּבוֹד, בִּרְאוֹתָם כִּי אֲדוֹנָם קוֹרֵא אוֹתוֹ "אֲדֹנִי". וְדַע כִּי הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב עוֹשֶׂה לְאָחִיו בְּפַחְדָּתוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי וְעַבְדְּךָ, בַּעֲבוּר כִּי הַמִּנְהָג בַּצָּעִיר לָתֵת מַעֲלָה וְכָבוֹד אֶל הַבְּכוֹר כְּאִלּוּ הוּא אָבִיו, כַּאֲשֶׁר רָמְזָה לָנוּ גַּם הַתּוֹרָה, לְרַבּוֹת אָחִיךָ הַגָּדוֹל. וְהִנֵּה יַעֲקֹב לָקַח בְּכוֹרָתוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ, וְעֵשָׂו שׂוֹטֵם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, וְעַתָּה הָיָה מַרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַמְּכִירָה הַהִיא אֶצְלוֹ כְּלוּם, וְכִי הוּא נוֹהֵג בּוֹ כִּבְכוֹר וְאָב, לְהוֹצִיא אֶת הַמַּשְׂטֵמָה מִלִּבּוֹ: