רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק ב
וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:ב') מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ. "מַחֲנָיִם", שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ בָּאוּ עִמּוֹ עַד כָּאן וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ יַעֲקֹב לָאָרֶץ וְרָחוֹק הָיָה מִשָּׁם, וְשָׁלַח מַלְאָכִים אֶל עֵשָׂו מֵרָחוֹק, וְשָׁם (בראשית ל"ב:כ"ג) נֶאֱמַר "וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק", שֶׁהוּא "יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן" (דברים ג טז), שֶׁהוּא דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לַעֲבֹר גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְאַחֲרֵי כָּךְ אֶרֶץ אֱדוֹם, וּתְחִלַּת בִּיאָתוֹ בָּאָרֶץ בִּשְׁכֶם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל"ג:י"ח) "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן". אֲבָל הָיְתָה הַמַּרְאָה הַזֹּאת לְיַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר בָּא בִּגְבוּל אוֹיְבָיו, לְהוֹדִיעוֹ כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאֲשֶׁר אִתָּם, וְנִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַחֲנָיִם כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ בַּשֵּׁמוֹת, אוֹ מַחֲנָיִם – מַחֲנֵהוּ וּמַחֲנֵה הָעֶלְיוֹנִים, לוֹמַר כִּי מַחֲנֵהוּ בָּאָרֶץ כְּמַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים, כֻּלָּם מַחֲנוֹת אֱלֹהִים מְבָרְכִים לוֹ וּמוֹדִים בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָמִים:
חסלת פרשת ויצא