רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לא · פסוק מד
וְהָיָה לְעֵד הקב"ה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:מ"ד). וְאֵינֶנּוּ כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל יֹאמַר וְהָיָה הַבְּרִית לְעֵד בֵּינוֹתֵינוּ, כִּי הָעוֹבֵר עָלָיו יְקֻלַּל בְּכָל אָלוֹת הַבְּרִית, כְּטַעַם "וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת" (דברים כח מו). אוֹ טַעְמוֹ נִכְרְתָה בְּרִית בְּדָבָר קַיָּם שֶׁיִּהְיֶה לְעֵד בֵּינוֹתֵינוּ, עַל כֵּן הֵרִים יַעֲקֹב אֶבֶן, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה", כְּטַעַם "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה" (יהושע כד כז):